ארוחה בלתי נשכחת בפסטורי

 פסטיבל הג'אז המתקיים השבוע, היוה תרוץ למשלוח חייל חלוץ לדגימת מסעדות בעיר הדרומית. יצאנו למשימה בפסטורי, האיטלקית הותיקה, בלי דעה קדומות, אבל, כבר בכניסה ידענו שהתמזל מזלנו. המוזיקה השקטה, האורות הרכים, העיצוב העדין שכולו איטליה, שלחו אותנו באחת למחוזות רחוקים.

פסטיבל הג'אז המתקיים השבוע, היוה תרוץ למשלוח חייל חלוץ לדגימת מסעדות בעיר הדרומית. יצאנו למשימה במסעדת פסטורי, האיטלקית הותיקה, בלי דעה קדומות, אבל, כבר בכניסה ידענו שהתמזל מזלנו. המוזיקה השקטה, האורות הרכים, העיצוב העדין שכולו איטליה, שלחו אותנו באחת למחוזות רחוקים.

ראשונים קידמו את פנינו המטבח המצוחצח והפתוח, ובתוכו שלושה טבחים וביניהם השפית הידועה דליה רנו שהיו עסוקים בהכנת המאכלים לנגד העיניים, מפגן של ביטחון עצמי, ומלצר חביב שהושיב אותנו לשולחן, כשהוא מושך לאחור בג'נטלמניות את כסאה של בת זוגי.

בחרנו לפתוח בפוקצ'ה שנאפית במקום, הלחם, הגיע לשולחן בלווית שמן זית, שום רוזמרין וניחוח משגע, לא יכולנו להתאפק, וחיסלנו אותו, מה שהתנקם בנו בהמשך הארוחה.
פונגי אימבוטיטו, פטריות ענק ממולאות בארבע סוגים של גבינות עיזים ואגוזי מלך קצוצים, אפויות בתנור, הפרו את שיווי המשקל הנפשי שלנו בטעם המיוחד והעיצוב המדהים על הצלחת.
להתאוששות , הגיע ''אינסלטה ורדה'', סלט ענק וירוק, בתוספת עגבניות שרי וגבינת רוקפור, רוטב בלסמי ופסטו.

מאכלי ים ? שאלנו, הבחור חייך, הניף אצבע ואמר ''רגע'' ובאמת הרגע הזה ירשם כרגע שקשה לשכוח.
ראשונים הגיעו לשולחן, ''גאמברי אל אוליו'' שרימפס ברוטב שמן זית שום ועגבניות מיובשות, וסחט מאתנו אנחות מביכות.
''פגאטו דה אוקה'' – כבד אווז,לא איחר להגיע, נכון, כולנו מכירים, אבל לא כזה ! רוטב מתקתק ומיוחד הפך את המעדן למשהו אחר. היינו מאושרים.
המשכנו במשימתנו באומץ כמצופה ממבקרי מסעדות בעת ביקור במסעדה איטלקית, והגענו לשלב דגימת הפסטה. גילה של הפסטה הזקנה ביותר ב''פסטורי'' אינו עולה על שעתיים מהסיבה הפשוטה, החברה האלה מייצרים את הפסטה בעצמם, בחדרון זכוכית צמוד לאולם המסעדה, לקול תשואות הסועדים.

''טליאטלי סנו דה אוקה'' – פסטה עם חזה אווז עגבניות שרי ושום פריך שינו את מושגי על פסטה. ה''טריק'' כפי שגילו לי, טמון בהקפצה של הפסטה והתוספות בשיטה הסינית, רגע לפני ההגשה. מדהים !

והקינוחים אוי הקינוחים, זה היה הרגע להזכר בפוקאצ'ה הנפלאה מתחילת הארוחה, ולשחרר שני כפתורים עליונים במכנסיים לטובת ה''פנקוטה ''וה''טירימיסו''...

למותר לציין שכל זאת רק קצה הקרחון, קנלוני, לזאניה, ספגטי, דגים , בשרים ומה לא, יצטרכו לחכות לפעם הבאה. כי פשוט לא היו ''פיספוסים'' לא בטעמים, לא בעצוב וצורת ההגשה, ולא בשרות.

המסעדה שהיתה מלאה בתיירים, משפחות, מבוגרים וצעירים, והכי הכי חשוב מקומיים תושבי אילת, התגלתה כהצלחה בלי מרכאות.
המחירים סבירים בהחלט, המנות גדולות ומספקות, מחירה של ארוחת השחיתות הרשומה לעיל אינו עולה על 256 שח.
המסעדה ממוקמת מול פארק ''אופירה'', פתוחה מצהריים לחצות ומספקת גם ארוחות עסקיות עשירות ומגוונות, במחיר של 44 או 55 שח'.
מחירן של יינות קברנה, מרלו או ריזלינג (375 מ''ל) מסדרת Privet Collection. 29 שח'.
הבטתי עמוק לתוך עיניה של רונה היפה, מנהלת המסעדה וסיננתי מבין שיני במבטא הכי שוורצנגרי שלי: I'll be back.

בין נפטון למלון קיסר, חוף צפוני, אילת
טלפון : 08-6345111