Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> ביקורת על The Streets בזל תל אביב

The Streets


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"הזמנתי מנת כבד קצוץ, מכיוון שהמלצרית הבטיחה לי שהוא ישנה את כל מה שאני חושב על כבד. בשתי מלים - היא צדקה..." דניאל לוין נהנה מבריזה נעימה מחוץ לסניף החדש של The Streets שממוקם במפגש בין רחוב בזל לאשתורי הפרחי

משנה לשנה דומה כאילו הקיץ בתל אביב הולך ומתחמם. כאשר הטמפרטורות הגבוהות והלחות מצליחות לקלקל אפילו את הלילה, אין ברירה אלא להסתגר בבית הממוזג. מקובל לחשוב שבחורף הנטייה היא לצאת פחות לבילויים אבל לדעתי החורף הישראלי עדיף בהרבה על הסאונה התל אביבית של יולי-אוגוסט.

במפגש בין רחוב בזל לאשתורי הפרחי יש רחבה מרובעת שמשום מה נקראת "כיכר". השטח הפתוח הזה מנקז אליו בריזה קרירה שמושכת רבים ליהנות מהמיזוג הטבעי. בנקודה הזו שנהנית מתופעת הטבע הכי קרובה למזגן, נפתח לא מזמן אח קטן לבית הקפה The Streets. בית הקפה מצטיין בעיצוב אורבני בלי יומרות, כזה שמזכיר לך שאתה בעיר ושאתה אוהב את זה. סניף בזל של The Streets הוא קטן בהשוואה לזה שברחוב קינג ג'ורג', אבל כפי שאפשר להבין - בעיניי גולת הכותרת היא הישיבה בחוץ, עם הרוח הקרירה והתאורה העמומה, שיוצרות אווירה רומנטית בלי למלא את החלל בנרות או בגימיקים אחרים.

בזמן שהתיישבנו ואני שכחתי מהשרב התל אביבי, הונחו לפנינו התפריטים של The Streets, שמציעים מגוון ארוחות בוקר, כריכים מפתים, סלטים וקטגוריה מגוונת בשם "אוכל", שבה כל אחד ימצא משהו שהוא אוהב (החל מפסטות, דרך המבורגר וכלה בקיש). עדיין לא הספקנו לבחור מהתפריט של The Streets, ומיד הוגשו אל שולחננו שתי כוסות מים קרים שעזרו לנו להצטנן עוד קצת. מיכל הייתה במצב רוח לטעימות ולכן הזמינה מנה מוקטנת של שלושה סלטים: סלט שגית, סלט קיסר וסלט קצוץ. הסלט הקצוץ היה טרי ומאד מרענן, ואף קיבל חיזוק משמן הזית ומהלימון. היא התאהבה בסלט שגית שהכיל גזר, עגבנייה, מלפפון, סלק, בצל סגול, אגוזים וגבינת פטה. "הוא הכי סלט בנות!", סיכמה כשהקערה הייתה נקייה. אני הכי התחברתי לסלט הקיסר, שהיה מאוד מוצלח בזכות איכות הרוטב. במקרה של The Streets הרוטב היה סמיך ועשיר, אך לא כבד כלל. גבינת הפרמזן והמליחות העדינה של האנשובי הפכו אותו לכוכב. במקביל הזמנתי מנת כבד קצוץ, מכיוון שהמלצרית הבטיחה לי שהוא ישנה את כל מה שאני חושב על כבד. בשתי מלים - היא צדקה. מנת הכבד של The Streets היא רכה, עסיסית ויש בה המון טעם שנפתח בפה. לצד גבעת הכבד הגיעו טוסטים קטנים, עגבנייה, צנונית ומלפפון חמוץ שהיו שחקני חיזוק נהדרים.

אחרי שהתענגנו על הראשונות, פנינו לקטגוריית "האוכל" וחיפשנו מנות שבאמת ישביעו את התיאבון שהספקנו לפתח. בגזרה הצמחונית הוזמנו לביבות כרובית ומנגולד, עם רוטב שמנת-עירית. כל לביבה הייתה שמנמנה, בשרנית ועסיסית. הציפוי הפריך שמר על הטעם העדין של הכרובית והמנגולד, שלא הלך לאיבוד. והרוטב... ואוו, מי האמין שאפשר ליהנות עד כדי שחיתות ממנה צמחונית? אבל אצלי אין חוכמות – ארוחה זו ארוחה, זאת אומרת, בשר. אסקלופ העוף הגיע ברוטב שמנת וחרדל לצד הרים של פירה. חזה העוף היה עסיסי מאוד ויחד עם הרוטב המצוין זו הייתה פשוט גאונות צרופה – טעמים משלימים, איזון וקצת פיקנטיות. היום כבר לא צריך לספר על נפלאות הפירה שפעם נחשב לתוספת סתמית, הפירה שלי הרגיש כמו ענן בפה ואף על פי שלא אמרו לנו את זה כבר מהביס הראשון, היה ברור שמדובר בקרם תפוחי אדם במרקם שמימי.

בחרנו לקנח בקרמבל תפוחים, בעיקר בגלל שמכינים אותו כאן, ב-The Streets, ורק בהזמנה. ההמתנה הייתה שווה – מעל פירורי בצק מתוק היה אפשר לחוש בפרוסות תפוח עץ מבושל בשילוב אותו בצק מתקתק וחמים. כל אלו נעטפו בשכבה קטיפתית של שמנת עם שברי עוגיות, שאפשר היה להתבלבל ולחשוב שהיא גלידה. המתיקות הטבעית של התפוחים הייתה הטעם הראשון שיכולתי לחוש בו, אבל השילוב עם שברי הבצק הפריך והמרקם הקרמי של השמנת-עוגיות הפכו את הקינוח ממעולה לשמימי. לצד הקינוח שתינו סנגרייה אדומה – הגרסה הספרדית לפונץ' יין, שתובלה בפירות הדר, בציפורן, בברנדי וברכיבים נוספים שנשבענו שלא לגלות.
אם תגיעו ל-The Streets לקראת הערב, אני ממליץ לשבת בחוץ, התפריט הוא אותו התפריט וכך גם המטבח, אבל העולם אחר לגמרי.