מנורה

אמיר נהרי ובת זוגו מטיילים בעיר העתיקה של ירושלים ואחריו מבקרים בבית הקפה מנורה. כנדרש ממסעדות ברובע היהודי, הוא כשר למהדרין, ומציע סלטים, פסטות, דגים, כריכים וקינוחים מפתים. כמו לדוגמה הפיצה הביתית ופאי התפוחים

בלב לבה של ירושלים העתיקה, בין הקרדו הרומאי לכיפת הסלע המוסלמית ולבית הכנסת "החורבה" ששוקם לא מכבר, שוכן לו בית הקפה הוותיק מנורה. מנורה מאכיל ומשקה כבר מעל תשע שנים את התיירים הרבים הפוקדים את ירושלים, כאשר בארבע השנים האחרונות הוא מתנהל תחת ידו של השף והבעלים אבי, אדם חביב ושופע הומור וחיוכים אשר רכש את ניסיונו הרב בעבודה במטבחי המלונות של אילת.

התיישבנו, זוגתי ואני, ליד שולחן רחב מחוץ לבית הקפה מנורה, ממש על הרחוב שמוביל לחניה הגדולה של הכותל, כשמייד ניגש אלינו מלצר עם תפריטי הקיץ החדשים. ערב רב של אנשים פוקד את מנורה – חיילים במדים, יהודים, ערבים ותיירים רבים. לכאן, מתברר, לא הגיע הסכסוך, רק אנשים שרוצים ליהנות מאוכל טוב. התפריט של מנורה כשר למהדרין, כנדרש ממסעדות ברובע היהודי, והוא כולל סלטים, פסטות, דגים, כריכים וקינוחים מפתים. הובטח לנו כי הכול, כולל הכול, נעשה במקום.

אל מנורה הגענו אחרי סיור ממושך בשוק של העיר העתיקה, ביקור במוזיאון "הבית השרוף" וטיול בהר ציון, בקברה של מריה ובקברו של דויד המלך, כך שחשבנו שאנחנו לא יכולים לאכול יותר מידי. התחלנו בסלט ישראלי קצוץ דק בליווי שני כדורי לבנה וסומאק שפוזר בנדיבות. זוהי מנה מרעננת וקלילה במיוחד, המתאימה בדיוק לסיומו של יום טיול במזג אוויר חם. את רוטב הוויניגרט המיוחד מכין אבי, שעדיין מסרב בכל תוקף לגלות לנו את סודו.

עם הסלט נפתח אצלנו התיאבון והחלטנו להזמין גם מגש של פיצה, שאותה מכין אבי כאן במנורה מ-א' ועד-ת'. הבצק היה דק כפי שאנחנו אוהבים אותו, ועליו רוטב עגבניות נהדר המתובל במקצת מסודותיו של אבי, בזיתים שחורים, בגבינה צהובה וברצועות של גבינת פטה. דקות ספורות לאחר מכן, כאשר ניגש אבי לשולחן לדרוש בשלומנו, לא נשאר לנו ולו משולש אחד כדי לכבד אותו. בחיוך מלא גאווה הוא סיפר שגם התיירים האיטלקים שפוקדים את מנורה מהנהנים בהנאה באוכלם את אותה הפיצה.

במקביל לעבודות השיקום של בית הכנסת "החורבה" שופץ גם מנורה, וכעת יותר ויותר אנשים חוגגים כאן אירועים. בפנים ניתן לאכלס עד 50 מוזמנים, ויחד עם החלק החיצוני ניתן להגיע לתפוסה של עד 80 איש. כמעט בכל יום שני וחמישי חוגגים במנורה בר או בת-מצווה.

לפני הקינוחים, בחנו את בית הכנסת המחודש "החורבה", שמתנשא מעל הבתים בסביבתו ושוקק מתפללים בכל שעות היום. מתחתיו נערכות חפירות ארכיאולוגיות שנמשכות כל העת וניתן לסייר בהן תמורת תשלום סמלי, אך בכל זאת לנו חיכה עניין דחוף – הקינוח של מנורה.

הזמנו פאי תפוחים ביתי וקפה. בשילוב עם הגלידה הם היו נהדרים והשאירו בפינו טעם ירושלמי מתוק. פנינו לשוב לביתנו דרך הסמטאות העתיקות ומלאות ההוד של ירושלים הקדושה.