Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> ביקורת על בר בטי פורד תל אביב

בסלון של בטי פורד


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"בטי פורד הוא ביסטרו בר אמריקאי שמציע מבחר אלכוהול אינסופי ומגוון, כולל בירהל'ה למאותגרי שתייה ו"דה זה וו"- דזסטיף על בסיס טקילה, פלפל אנגלי וכוסברה (טעים יותר מאיך שזה נשמע)..." ואפרת רוזן נהנית בליל חמישי

יום חמישי. 22:30 בלילה. בימים כתיקונם אנחנו עוד זוג בורגני שרובץ על הספה ומנקר מול הטלוויזיה. בכל ערב חמישי מתעוררים בנו שרידים ישנים מפעם שמנסים לשדל אותנו לצאת לבר טוב בתל אביב, להשתחרר קצת ולשתות משהו, אבל בכל פעם מישהו מאתנו משבית את השמחה ומסכם את היוזמה בפיהוק. הפעם זה לא יקרה לנו. כיאה לזוג בורגני בהתהוות, בגיל 30 פלוס אנחנו מתכננים את המאורע המדובר בבר בטי פורד שבוע מראש. אנחנו מדברים על זה 10 פעמים ביום כדי שאף אחד מאתנו לא יעז להתחרט, מספרים על זה לחברים כדי שלא נוכל לסגת ואני אפילו מגדילה לעשות ומושחת את ציפורניי בלק אדום נועז. אם כבר לחזור לבלות בברים תל אביביים אז בטי פורד נשמעת בהחלט כמו פתיחה ראויה. אחרי הכול בטי פורד הוא בר שכונתי, נטול פוזות מיותרות, שמציע אוכל לא מתחכם ואלכוהול במחירים שפויים. קדימה. התכנית יוצאת לדרך ואנחנו בדרכנו אל היעד. אחרי שאנחנו צולחים את חיפוש החנייה בליל חמישי בתל-אביב אנחנו נכנסים לבטי פורד ב-23:30, שעה השמורה לבליינים לכל הדעות.

הבר של בטי פורד מלא עד אפס מקום ומשקף את הסצנה התל אביבית שהספקנו לשכוח: שלוש צעירות מצודדות מראה מנשנשות ברוסקטות ולוגמות מהבירל'ה שלהן (שוט הבירה המפורסם של בטי פורד), שני גברים תימהונים עטופים בצעיף בסוף אפריל מתמקמים בעמדת תצפית המשקיפה על הבנות. כולם נראים מרוצים מהחיים, מתערבבים ונהנים מהמוזיקה שמנגן הדי ג'יי. אני ובן זוגי מחליפים מבטים משתאים כאומרים "ואוו! יש חיים בחוץ! כאילו, מה זאת אומרת? תל אביב לא נסגרה ביום שהתחתנו?!" כדי להיטמע באווירה אנחנו מזמינים שני קוקטיילים קיציים קלילים: בטיפוז- קוקטייל תפוזים, וודקה, פסיפלורה וסאוור ותותי בטי- תותים, וודקה, סאוור וקמפרי. שיחה קצרה עם הברמן חושפת שאם היינו מגיעים שעתיים קודם היינו נהנים מ"הפי האוור" וזוקפים לזכותנו 50% הנחה על האלכוהול. הבטי פורד הוא ביסטרו בר אמריקאי שמציע מבחר אלכוהול אינסופי ומגוון, כולל בירהל'ה למאותגרי שתייה ו"דה זה וו"- דזסטיף על בסיס טקילה, פלפל אנגלי וכוסברה (טעים יותר מאיך שזה נשמע). לצד המשקה מוצעות בבטי פורד מנות נשנוש ומנות עיקריות מהמטבח האמריקני, פרי יצירתו של השף זיו בן צבי, בוגר ה-FCI הגבוה בצרפת.

אנחנו מזמינים לנו מאזטים קטנים של זיתים מטוגנים בבצק פנקו עם מטבל סלסה, כדורי ריזוטו ופרמזן וברוסקטת גבינת עיזים, ריבת בצל ועגבניות מיובשות. מנות הנשנוש נוחתות על שולחננו ושוב מלמדות אותנו שיש לנו עיניים גדולות מדי. אני מתנפלת על הברוסקטות ומתאהבת: הן טריות וטעימות, משוחות בריבת בצל מתקתקה משובחת ועליהן נתחים בשרניים של עגבניות מיובשות אמיתיות. הטעם מעולה ואני מנכסת לעצמי את הצלחת. למזלי, בעלי מתלהב יותר ממנת הזיתים: הם פריכים ומצופים במעטה שמתפצפץ בפה- איזו מקוריות. רק אחרי חיסול שתי אלה אנחנו מתפנים לטפל בכדורי הריזוטו החביבים.

מבלי להרגיש השעה כבר כמעט 1:00. בטי פורד ממש לא נראית כמו מישהי שמתכוונת ללכת לישון בקרוב. חבורות-חבורות של אנשים נכנסות לבדוק את המקום. זה לא שמישהו עובד מחר. מבחינתנו קיבלנו את האות להזמין גם מנות עיקריות. למה לא? אם כבר אז כבר. לא כל יום אנחנו מוצאים את עצמנו בבר. אנחנו מזמינים שרימפס מוקפץ על מצע אורז מאודה ובטי בורגר- המבורגר מ-100% בשר בקר טרי מוגש על לחמנייה מתוקה עם עגבנייה, מלפפון חמוץ, בצל סגול וצ'יפס בצד. אין קץ לשחיתות. אני מסתכלת סביבי בבחורות שמנשנשות ברוסקטות וסלט, אבל מאוחר מדי, ההמבורגר כבר קורץ לי. אני נועצת את המזלג בהמבורגר העסיסי, נוגסת בלחמנייה המתוקה, מסתערת ולא עוצרת עד שאני קולטת בזווית העין את הבחורה על הבר, שמתעסקת להנאתה בסלט ירוק ובבחור שאתה. "תתאפסי על עצמך" אני מפצירה בעצמי ופונה להתעסק בבן זוגי, שמצדו עסוק יותר מדי בשרימפס שלו. אני אמנם לא חובבת שרצים גדולה, אבל הוא מוכן להישבע שהמנה שלו היא לא פחות ולא יותר מעילוי.

אחרי שהוא מסיים להתענג על כל שבב שרימפ אחרון הוא נזכר בי ומחייך אליי. אני מחייכת אליו בחזרה ומצהירה: "שני קינוחים לפינאלה!" "השתגעת?" הוא אומר לי. אבל לי לא אכפת. בלק אדום ובוהק אני מצביעה על שני מתוקים מהתפריט: כף מוס שוקולד ופתי בטי. כף מוס השוקולד מתגלה כמצקת ענקית יותר מאשר כף קטנה, והיא מלאה במוס שוקולד מריר וקר. אבל המתוק המנצח של הערב הוא ללא ספק ה"פתי בטי"- שברי פתי בר מכוסים בבננות חמות, מקורמלות בריבת חלב ומצופות בגלידת קוקוס רכה. בדרך החוצה מהבטי פורד החיים יפים. אפילו הרכב שלנו, שחונה רחוק-רחוק בשעה שתיים בלילה נראה לנו כמו סיבה מצוינת לחייך, כי מה יותר מתאים מהליכה לילית אחרי כל האוכל הזה...