Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> ביקורת על מסעדת אוליב ליף תל אביב

אוליב ליף


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"על צלחת מוארכת הונחו בתפארה אסקלופ כבד אווז, רביולי ממולא בירקות וכבד אווז ומוס כבד אווז עם קונפי עגבניות שרי מתקתק. תחושת החדווה העילאית הכתירה את כל המנות מנצחות..." אורלי פרש אזולאי באוליב ליף בתל אביב

את אוליב ליף שממוקמת במלון שרתון בתל-אביב לא מכירים תל-אביבים רבים. הכניסה אל המסעדה דרך המלון יוצרת תחושה יוקרתית ומכובדת, וגם אוליב ליף עצמה, המעוצבת בשיק אירופי ומתהדרת במלצרים רשמיים ומקצועיים, מארחת לקוחות רבים מתוצרת חוץ. אולם בניגוד לציפיית המחירים הגבוהים ממסעדה הממוקמת בבית מלון, מיועדת אוליב ליף לכל האוכלוסייה והמחירים שווים לכל כיס. התפריט העשיר והמגוון של אוליב ליף מציג סגנון ים תיכוני עם נגיעה צרפתית, והוא משתנה עם העונות. אירועים הנערכים כאן כוללים עד 60 מוזמנים, וחדר VIP מפואר משמש לפגישות, לאירועים ולארוחות עסקים חשובות. כך, למשל, סיפרו לנו, אירחה במקום שרת החוץ לשעבר את שר החוץ לשעבר של רוסיה, במסעדה בעלת האווירה החלומית, שבה צופה חלון זכוכית ענק אל חוף ימה של תל-אביב. אנחנו בוחרים את מקומנו בצמוד אליו.

לא רק בחדר VIP של אוליב ליף מקבלים יחס מיוחד, פה כל הלקוחות הם כאלו, ואל שולחננו מגיע לחם חם וטרי עם שלושה סוגי מטבלים. בעודנו בוצעים אותו מגיע אלינו מרק רגל של עגל, סמיך, עשיר בטעמו ומחמם. עוד טעמנו שלוש גרסאות מוקטנות מתפריט המנות הראשונות. האחת, טונה צרובה על מצע סלט חיטה. השנייה, טרטר סלמון מצופה בפירורי פנקו. השלישית, קונוס סביצ'ה מוסר ים עם טונה אדומה. כל אחת מהמנות הייתה מעולה בפני עצמה ובכל טעימה ניסינו להחליט מי המנצחת. המשימה הייתה בלתי אפשרית: הדגים היו טריים, חלקם נאים וחלקם צרובים, הצריבה הייתה במידה מדויקת והתוספות הוסיפו טעמים עזים למנה. כשהיא נגמרה, נשארנו עם טעם של עוד.

לניקוי טעם הדגים בחיך קיבלנו גרניטה קובה ליברה של רום, לימון וקולה, וכבר היינו מוכנים למנות העיקריות, שמנות הדג הראשונות הכינו אצלנו מקום לקראתן. טעמנו את מנת הטריו כבד אווז, המורכבת משלוש מנות קטנות שמשלבות בתוכן את הדבר המופלא הזה שנקרא כבד אווז. על צלחת מוארכת הונחו בתפארה אסקלופ כבד אווז, רביולי ממולא בירקות וכבד אווז ומוס כבד אווז עם קונפי עגבניות שרי מתקתק. תחושת החדווה העילאית הכתירה את כל המנות מנצחות.

התרווחנו על הכיסאות שמול חלון הזכוכית הגדול שצופה אל הים, ועל שולחננו הונח טאג'ין חרס יפהפה ובו תבשיל עגל וירקות שבושל בישול איטי וארוך. נתחי העגל היו הרכים והנימוחים ביותר שאכלתי מעודי. הפרטנר שלי לארוחה קיבל צלחת מלאה בספייר ריבס טלה, שנראו כל-כך יפים על הצלחת שחבל לקלקל. אך לא הוא, חובב הצלעות, יוותר על מנה שכזו. לצד המנות העיקריות נמזג לכוסותינו יין רימונים אדום ומתוק שהתמזג בהן באופן מושלם.

לרגע קט כמעט ויתרנו על קינוח, אך מיד לאחריו החלטנו שיהיה זה עוול לצאת ממסעדת אוליב ליף לאחר מצעד מנות כל-כך מפואר ואיכותי מבלי לטעום את הקינוחים. אז ביקשנו אחד קטן וקיבלנו על צלחת מוארכת חמש גרסאות מוקטנות של קינוחים, כדי שלא נפספס חלילה. אנחה גדולה יוצאת מגרוני ממש ברגעי כתיבת שורות אלו, כשאני נזכרת בחמש המנות המופלאות שאכלנו- סופלה שוקולד חם, גלידת סורבה וניל-קוקוס מטריפה, ממתק מרוקאי עתיר מתיקות דבשית, ארטיק מגנום קטן מצופה שקדים ומרקיז שוקולד מפואר. אתם יכולים לתאר לעצמכם שעל הצלחת לא נשאר פירור, גם אחרי שהבטחנו לעצמנו לא יותר מביס קטן.

החוויה באוליב ליף הותירה אותי ללא הרבה מילים. לא ברור לי איך הפרטנר התל-אביבי שלי לא הכיר אותה עד היום, אבל הוא הבטיח שיחזור עוד הרבה. אני ללא ספק אחזור בביקור הבא שלי בתל אביב.