Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבה על מסעדת דה אוליב טרי כפר ראמה

דה אוליב טרי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אורלי פרש-אזולאי מבלה את יום שבת במסעדת דה אוליב טרי שנמצאת בכפר ראמה, ומתחברת לשורשים – מטעי עץ הזית, האדמה, המטבח המסורתי והמתובל של סבתא והאירוח הביתי והחם שובים אותה ומבטיחים שתשוב לכאן עוד פעמים רבות

עץ הזית מסמל יותר מכל עץ אחר שורשיות וחיבור לאדמה. הזית מופיע אינספור פעמים בתנ"ך ולא בכדי נמנה הוא על שבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל, שהיא "ארץ זית שמן ודבש".

בכפר ראמה שוכנת מסעדה, ששמה, דה אוליב טרי, מתחבר לשורשים גם הוא. ראשית, צופה מסעדת דה אוליב טרי אל מטעי עץ הזית המאפיינים את הכפר ואת האזור כולו, שנית התבשילים של דה אוליב טרי, מהמטבח של סבתא, חוזרים לעץ המשפחתי, ושלישית, אדון נאמי, בעל המסעדה, שנקרא בעגה המקומית "ד"ר לבישול", הוא איש נעים הליכות, מארח מהלב ואדם שהחיבור שלו לארץ, למקום ולמסעדה ניכרים בשיחתו, בשפת גופו ובעיקר בתבשילים היוצאים תחת ידיו המוכשרות.

בדה אוליב טרי יוכל כל אחד למצוא את הסגנון המתאים לו - מאכלים מסורתיים מבית סבתא, בשרים על האש, סלטים, מגוון מנות ומטבח פיוז'ן אמיתי. דה אוליב טרי פתוחה כל ימות השבוע ולטיולי השבת שלנו בצפון היא תפורה ככפפה על יד. המחירים הוגנים ומתאימים לכל כיס, יש אפילו מבצע מיוחד במסעדת דה אוליב טרי - בקניית 5 ארוחות מלאות הארוחה השישית מתנה.

תמר חברתי ואני ביקרנו במסעדת דה אוליב טרי מתוך כוונה להשביע את רעבוננו וללכת אך נשארנו בדה אוליב טרי שעות מספר מבלי לחוש בזמן החולף. נאמי, שקיבל את פנינו, החל להביא אל השולחן תבשילים ביתיים מהמטבח האותנטי.

פתחנו במבחר לחמי הבית מלווים בחמוצים תוצרת בית, שהם חצילים וזיתים שנכבשו בשבוע האחרון. יחד אתם פוזר מבחר עשיר של סלטים על השולחן: סלט ירקות ערבי עם בצל סגול מתובל בהמון לימון, סלט כרוב, חומוס, טחינה ועוד מיני סלטים.

למנות הראשונות קיבלנו טעימות קטנות מהתבשילים המיוחדים של המסעדה: קובה תפוחי אדמה ובורגול, מג'דרה, אורז לבן ועליו בשר וצנובר מתובל בבהרט ובקינמון, פריקה, שהוא תבשיל בריא העשוי חיטה ירוקה, חציל קלוי ועליו תערובת של ירקות, תמרים ושקדים. כל אחד מהתבשילים היה בעל טעם ייחודי, וכל המנות של דה אוליב טרי שבו את לבנו בטריותן, בטעמיהן העזים ובתיבול המקורי.

למנה עיקרית טעמנו ממגש עמוס במבחר בשרים שניצלו על האש בו ברגע ובלטו באיכותם ובטעמם, בוודאי חנות הבשר של נאמי שנמצאת ממש מתחת למסעדה מסייעת בכך. נאמי לא דילג על צלחת של שווארמה פרגיות מקולפות (סוג של פרגיות איכותיות במיוחד), שהייתה הטעימה ביותר שאכלתי. תמר ואני התמודדנו במהלך כל העיקרית בדילמה מוסרית קשה: האם לאכול הכול ולצאת מהמסעדה על ארבע או להניח את המזלג ולהיכנע לשובע. אך אין תמר ואני מהנכנעות.

בסיום הארוחה מזג לנו נאמי קפה שחור שהדיף ריח ניחוח, הביא צלחת מתוקים כמו אלו שהוא מוכר בקונדיטוריה הצמודה למסעדת דה אוליב טרי, והשיחה והסיפורים המתוקים זרמו. נדמה היה שהזמן עצר מלכת, זאת הבנתי רק כשהצצתי בשעון. נפרדנו מנאמי ומתבשיליו במסעדת דה אוליב טרי בצער רב אך הבטחנו לשוב עם המשפחות ועם החברים.