קוי סושי בר

אדוה גן סתיו (טעמתי לא מעט סושי בימי חיי) מבקרת בקוי סושי בר ברעננה ומביטה, מעברה השני של ערמת נתחי דג בוהקת מטריות, בעבודה ב-40 אצבעות של לי-אן, יין, וואנג וצ'ין, שמייצרים סושי ש"תסמכו עליי וזהו", הוא מעולה

יש דברים שאי אפשר להסביר. אי אפשר להסביר איך גורם לי להרגיש פתיח הכינורות של "יש לי סיכוי" של אביתר בנאי. אי אפשר להסביר למה אני אחשוב כל חיי שעוגיות מדלן שאותן אכלתי בגיל ארבע שאם להודות על האמת, אינן זוכות פרס האוסקר לאפייה, הן העוגיות הטובות ביותר בעולם, וגם אי אפשר להסביר מה עושה סושי לטעים.

כן, אני מכירה את המטריה. אורז דביק במידה הנכונה, לא רך מדי וחלילה לא קשה מדי, אצה פריכה ודג טרי ללא פשרות. אבל בכל זאת, יש משהו בסושי טוב שהוא פשוט כזה. אין עסיסיות לדבר עליה, אין נימוחות. שום דבר לא מגיע על מצע של שום דבר אחר, תודה לאל, ואין דיונים ממושכים על מידת הצליה או על כיוון הסיבים.

ת' ואני טעמנו לא מעט סושי בימי חיינו, במקומות "נכונים" וגם בכמה שלא, ואנחנו יכולים להעיד מניסיון שנכתב ברוטב סויה מלוח מדי שלא ראה פולי סויה מימיו שסושי טוב פשוט תלוי באצבעות שגלגלו אותו. במקרה קוי שלפנינו, רבותי המושבעים, הידיים ידי לי-אן. (וגם ידי יין, וואנג וצ'ין). ארבעת המופלאים האלו עומדים מאחורי דלפק העץ של קוי סושי בר ברעננה ומגלגלים בעשר אצבעות זריזות (ארבעים, אם כולם במשמרת) סושי מעולה.

התיישבנו בכוונה תחילה ממש ליד עמדת העבודה שלהם בקוי, מעברה של ערמת נתחי דג בוהקת מטריות, כדי ליהנות מעבודת הכפיים, והזמנו מרק מיסו, סלט קוי וקומבינציה זוגית. המרק של ת', שהגיע בכלי קיבול בעל ממדים מרשימים ובלתי אפשריים לחיסול, היה טוב מאוד. סלט הקוי שלי היה מעולה והורכב מאצות, בצל ירוק, ג'ינג'ר כבוש חתוך לרצועות דקות שתובלו כולם ברוטב משובח עשוי שמן שומשום כשמעל כל הירוק המצוין לאין שיעור הזה נחים להם בשלווה רגעית מאוד נתחים צרובים קלות של טונה אדומה.

הקומבינציה, לשמה התכנסנו, הייתה טובה מאוד. היו בה נגירי סלמון, יילו טייל, טונה וטונה צרובה, אורומאקי ספייסי טונה בציפוי טמפורה, אורומאקי שאו-לין, סנדוויץ סלמון וסלמון סקין בציפוי טמפורה ואורומאקי סלמון ואבוקדו. זוכרים את חוסר היכולת שלי להסביר סושי טוב? תסמכו עליי וזהו, בסדר?

התענגנו על הביסים האחרונים כשהתחלנו כבר להרהר בקינוח. מערביים שכמונו, איך הלאמנו את הסושי בלי להפנים שום דבר מתרבות האכילה שמאחוריו. אז זהו, שאין קינוחים בקוי. תתמודדו.