Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> כתבה על בית הקפה מטילדה

צהריים במטילדה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"בחרתי בקדירת גבינות ותרד שהגיעה, איך לא, בקדירת חרס כבדה והדיפה ריחות משכרים של גבינה מומסת. אזהרה – מדובר במנה ממכרת, שחשוב לאכול בצורה אחראית, כי אחרי שני ביסים אי אפשר להפסיק..." דניאל לוין מתמכר למטילדה

יש משהו בבתי קפה שכונתיים, אבל שכונתיים באמת, ששובה את הלב. זה ביטוי שחוק, אבל מוצדק, כי כשמקום גורם לך להרגיש משהו ביתי, אתה לא תשכח אותו. לא משנה אם הקפה טוב או קצת שרוף ולא חשוב שלפעמים צריך לחכות בשביל מקום לשבת, בית קפה שכונתי הוא סוג של בית ולבית חוזרים. זה פחות או יותר הנאום שקיבלתי ממיכל, אחרי שהתייאשתי ממסע החיפושים באזור האוניברסיטה. אחרי שמיכל גררה אותי לעוד שני בתי קפה הגענו למרכז מסחרי צנוע, שבפינתו ניצב בית קפה קטן עם מרפסת עץ גדולה.

"מטילדה" הוא בית קפה שכונתי ולא אופייני לסביבתו הצפון-תל אביבית. כולו נבנה והוא יונק השראה מדמותה של מטילדה, עקרת בית בולגריה שעלתה לארץ ב-1948 שהביאה איתה את נפלאות המטבח הבולגרי העשיר. בכניסה לבית הקפה חלפנו על פני דלפק שמכיל כל טוב, רק לבוא ולקחת הביתה. כשעברנו דרך שני החדרים העיקריים בבית הקפה, הבחנו בכך שהפריטים הבולטים בכל חדר הן תמונות משפחתיות גדולות ומרשימות מהסוג הישן והמסוגנן. "כל התמונות פה הן תמונות אותנטיות של מטילדה והמשפחה שלה", למדה מיכל מגב התפריט בזמן שאני סקרתי את המרפסת המרווחת וספגתי את האווירה השלווה.

התפריט מכיל מנות מן המטבח הבלקני ומנות פופולריות שמאפשרות לכל אחד למצוא משהו אהוב. החלטנו לדגום מנות מכאן ומכאן – כדי לחוות את המטבח המסורתי של מטילדה, אבל גם את טיב המנות המוכרות. התחלנו באדממה (תרמילי סויה), שמקורה בכלל במזרח הרחוק. התרמילים בושלו בצורה מושלמת כך שהפולים היו רכים בדיוק במידה. הנציג של המטבח הבולגרי הקלאסי היה מאפה החציל – פרוסות בשרניות של חציל ורוטב עגבניות עשיר נחו זו על זו, יחד עם גבינת פטה עדינה. רכיבי המנה נמסו זה לתוך זה במהלך האפייה הארוכה והתקבל מאפה קרמי ועשיר. גם האדממה וגם מאפה החציל הן מנות נדיבות שכיף לחלוק ואפשר לאכול אותן כעיקרית קטנה.

מיכל, הצמחונית הנצחית, הייתה מאושרת לגלות שחלק גדול מהתפריט מבוסס על גבינות ומאפים, כך שהיה מגוון רב של מנות שהיא הייתה יכולה לבחור ממנו. אחרי המנות הצמחוניות המוצלחות שאתן פתחנו את הארוחה, החלטנו להמשיך באותו הקו וביקשנו מהמלצרית המלצות על העיקריות בגזרה הזו. ההמלצה הנלהבת ביותר הייתה על הקדירות הבלקניות, המבוססות על מתכונים של מטילדה המפורסמת. בחרתי בקדירת גבינות ותרד שהגיעה, איך לא, בקדירת חרס כבדה והדיפה ריחות משכרים של גבינה מומסת. אפתח באזהרה – מדובר במנה ממכרת, שחשוב לאכול בצורה אחראית, כי אחרי שני ביסים אי אפשר להפסיק. כמו שציפיתי, המנה הייתה מנה חורפית וקצת כבדה, כזו שאוכלים כשקר בחוץ והגשם דופק על החלון. הגבינות המומסות, יחד עם עלי התרד ומיני תבלינים, היו מענגים ומשביעים כמו ארוחה שלמה. מרוב התרגשות מן הקדרה עצמה כמעט שכחתי את כיכר הלחם הקטנה והחמודה שהגיעה איתה, שהייתה חמה ובהחלט שימושית לטבילה בגבינות המומסות.

מיכל, במהלך צפוי אבל מוצלח מאד הזמינה את המנה החשובה ביותר עבורה – סלט ירקות. סלט מטילדה הוא סלט עצום שמכיל חסות, עגבניות, מלפפונים, ביצה קשה, גבינה בולגרית וקרוטונים ביתיים (מתוקף היותה צמחונית אדוקה ויתרה מיכל על הטונה). לטענת המומחית לסלטים מדובר בסלט שנדיר למצוא בבתי קפה – במיוחד טריות הירקות, הקרוטונים הביתים הגדולים ורוטב הוויניגרט החמצמץ.

אחרי סלט הענק של מיכל והקדירה החורפית שלי, היה לנו ברור שאולי יחד נוכל לסיים קינוח. התלבטנו קשות בין קינוחים בלקניים קלאסיים לבין הקינוחים והעוגות המוכרות. לבסוף ביקשנו מהמלצרית להחליט וקיבלנו לשלוחן צלחת עם "דונה בלה" – קינוח מוס מדהים הבנוי משכבות על שכבות: בסיס מבראוני'ס, קרם עוגיות, שוקולד לבן, שוקולד מריר.

מעבר להיותו בית קפה שכונתי ונעים, במטילדה אפשר ללכת על בטוח אבל גם לגלות טעמים חדשים. מה שמייחד את בתי הקפה מטילדה הוא שממש כמו מטילדה הבשלנית שעלתה מבולגריה, זה מקום עם סיפור ואופי.

B2