מפגש הסטייק

"15 שניות אחרי שהתיישבנו נכנסה תהלוכת סלטים מפוארת: חומוס, טחינה, חצילים במיונז, סלט חצילים רומני, סלט ביצים, גזר חריף, סלט תורכי, סלט סלק, סלט בורגול (אתם עוד פה?)..." אדווה גן סתיו רעבה במפגש הסטייק בהרצליה

אני תוהה עם עצמי לפעמים מהו אוכל ישראלי. כשאורח מחו"ל מגיע, אחרי שפותחים את המתנות, נוגסים במרבית קופסת הליידי גודייבה ומאפסנים במקרר את הגבינות, אבל לאן נלך כדי שיטעם מה באמת טוב פה, משהו שאין במקום אחר?

פסטות טובות, בשר משובח, פירות ים – בכל התחומים הצליחו השפים הישראלים לכבוש פסגות מרשימות אבל את כל זה יכול האורח שלי לאכול גם אצלו מעבר לים.

כמובן, מחשבות על פלאפל ושווארמה הן בלתי נמנעות אך נפסלות על הסף מחוסר חשק לבלות את הערב במקום שבו המפיות הן גליל נייר תעשייתי והקירות מקושטים בדגלי יחידה. ההברקה הגיעה, כמו שהברקות בדרך כלל מגיעות, משום מקום.

נסענו למפגש הסטייק בהרצליה, מקום שבו החומוס משובח וצלוחיות הסלטים המוגשות אל השולחן כהרף עין הן צבעוניות, מגוונות, טעימות להפליא ובעיקר באות באלפים (נכון, הקרדיט על השיטה לא מגיע לנו אבל למדנו לא רע).

עם הבשר מגיע החלק הטוב באמת. בתפריט של מפגש הסטייק שוכנות זו לצד זו באחווה וברעות מנות מזרח תיכוניות לחלוטין כמו שיפודי פרגית וקבבים עסיסיים לצד מנות מתוחכמות יותר כמו מניפת אנטריקוט בציר בקר ויין עליה אספר מיד.

התיישבנו במפגש הסטייק בשעות הערב, מצפים ומצוידים ברעב ישראלי לגמרי. ציפייה ארוכה לא הייתה שם, כש-15 שניות מהרגע שבו התיישבנו הוגשה אל השולחן, בצלוחיות חרסינה לבנות ומרובעות, תהלוכה מפוארת של סלטים: חומוס, טחינה, חצילים במיונז, סלט חצילים רומני, סלט ביצים, סלט גזר חריף, סלט תורכי, סלט סלק, סלט בורגול (אתם עוד כאן?), כבד קצוץ מעולה, חצילים על האש, חמוצים מעולים וזיתים. לצדם של הסלטים הוגשו פיתות חמות מהטאבון, כדורי פלאפל חמים ופיתה עיראקית חמה וטרייה שעליה הוזלף שמן זית, שום כתוש ומה שהיה נראה כמו צ'ימיצ'ורי כלשהו. זה לא דומה לשום פיתה שטעמתם בימי חייכם וגם אם תנסו לשחזר את ההצלחה של מפגש הסטייק בבית, זה לא יהיה דומה, ואני מדברת מניסיון.

בעיקריות היינו מזרח תיכון לייט והזמנו את מניפת האנטריקוט שהיתה מורכבת מנתחים עסיסיים של בשר מצויין לצד פירה ושבבי בטטה מתקתקים ואת השאטו בריאן (נכון, זה ממש לא ישראלי, אל תהיו קטנוניים), פילה בקר משובח אשר עליו ננעץ בעזרת שיפוד משונן נתח כבד אווז רך. על הגבעה המרשימה נמשח רוטב יין אדום טוב.

לקינוחים כבר לא היה לנו מקום, אני מאשימה את הטאבון של מפגש הסטייק, אבל קפה שחור קטן השלים את הקונספט יפה. האם אפשר לסכם את הארוחה במפגש הסטייק במילים "חוויה ישראלית" בלי ליצור לעצמי תדמית של קופירייטרית בערוץ 1 של לפני עשור? נראה שלא. (אולי הם מחפשים עובדים?)