לדווש לדלאל

"מאפה בצק עלים ממולא בארבעה סוגי גבינות, תרד וארטישוק ירושלמי גרר קריאות התפעלות על שום עדינות הבצק וטעם המלית העשיר. מאפה תפוחים חם עורר געגועים לבית סבתא הווינאית..." מיה בר מדוושת לדלאל קונדיטוריה בנווה צדק

ביום שישי בבוקר לקחנו את האופניים ויצאנו לסיבוב תל אביבי, שמתאים לעונה ולמצברוח. תכננו לפתוח את הבוקר בעצלתיים, עם קפה, מאפה ועיתון, לשוטט מעט בנווה צדק היפה ולקראת סיום לעבור בשוק הכרמל ולהצטייד בכל טוב לקראת השבת. בשעות הבוקר המוקדמות, רחובות נווה צדק עדיין שקטים, קצת לפני שהם מתמלאים בהמונים שבאים להתפעל ממראות הבתים המשופצים: זה בסגנון נובו רישי ראוותן, וזה בטעם מעודן, שמחזיר עטרה ליושנה.

אחרי סיבוב קצר ומתפעל, החלטנו שלא די לנו במראה עיניים, הלוא הדרך ללבנו עוברת – כרגיל – דרך חושים אחרים. לפיכך, אזקנו את האופניים לפנס רחוב מזדמן, ושמנו פעמינו לעבר קפה דלאל. כבר מתחילת הרחוב שמנו לב, שבית הקפה פונה לגינה קטנה וחמודה, מרופדת בדשא ירוק-עד (מלאכותי), שמאפשרת רביצה, וגם הסבה על נדנדות עץ רחבות, או על שולחנות פיקניק.
עם כניסתנו לבית הקפה, לא יכולנו שלא להרגיש שנחתנו בווינה הקטנה, ואולי בפריס: דלפק עץ ועליו שורות-שורות של מאפים ריחניים, יפים ומפתים ועגלת מדפים שעליה מגשי חלות תפוחות ומיני לחמים. טפט פרחוני, אסתטיקה מקיר לקיר ופסקול נעים, השלימו את האווירה. חיש מהר תפסנו לנו מקום אסטרטגי במרפסת, כזה שצופה על הגינה, על פנים בית הקפה וגם על שאר היושבים, ביניהם מיני כלבים ממותגים, לצד עגלות תינוקות ממותגות לא פחות. מסביבנו המיית טייקונים פיננסים שמדסקסים spread-ים, אופציות ושאר ג'יבריש מוניטרי, תוך כדי שהם פוזלים אל בנות השכונה המטופחות.

פתחנו במאפה בצק עלים ממולא בארבעה סוגי גבינות, תרד וארטישוק ירושלמי, שהוציא מאתנו קריאות הפתעה והתפעלות על שום עדינות הבצק והטעם העשיר של המלית. המשכנו במתוק. מאפה תפוחים, גם הוא מבצק עלים, הוגש חם ועורר געגועים לבית סבתא הווינאית. כל מילה מיותרת. הטארט האישי – בצק פריך ועליו קרם פטיסייר ופירות העונה היה מענג ממש. הבצק היה פריך ומתוק במידה. קרם הפטיסייר מנוקד בנדיבות בנקודות וניל שחורות, שהורגשו גם בטעמו, אך בכל זאת לא האפילו על טעמי הפירות הטריים (קיווי, אפרסמון, רימון ותפוח). שני רוגעלכים קטנים, ממולאים בשוקולד אמיתי ליוו את לגימות הקפה האחרונות שלנו (מסוג Café Diemme, קפה איטלקי עז טעם).

יצאנו מהמקום ברגשות מעורבים; כל מה שבחרנו היה מעולה: טעים, עשיר, אסתטי. הנאה שלמה. יחד עם זאת, הדיווש ביציאה מהשכונה לווה ברגשות כמיהה לכל המאפים שלא טעמנו, אף על פי שקסמו לנו מאוד. למשל, עוגת גזר אישית חמודה למראה עם גבינת מסקרפונה, קרואסונים למיניהם, שיש כמוהם בכל מקום, אך שברור לנו, שבדלאל הם בליגה אחרת. גם הקישים האישיים (במיוחד התלהבנו ממראהו של קיש הפטריות) נראו מבטיחים, וכך גם מיני הלחמים שנאפים במקום. לשמחתנו, ניתן לקנות הביתה כל מאפה, וגם עוגיות מסוגים שונים, מתוקות או מלוחות, גרנולה שנעשית במקום, בקבוקי חומץ מיוחדים ומתובלים, יין ואפילו שוקולד איכותי.
המקום, על עובדיו הנחמדים והיעילים, אף מציע למשוטטים דרך לשדרג את שיטוטם האגבי: סל פיקניק מפנק, ובו לחם, גבינות, מאפים, בקבוק קאווה, שמיכה וכלים, ביחד עם מפת השכונה, שעליה מסומנות כל הגינות. רעיון מקסים, שכדאי לנסות פעם.

כזכור, לפי התכנית, עברנו גם בשוק הכרמל, שיש בו הכול. מאחר שהיינו עדיין תחת הרושם של קפה דלאל, מצאנו את עצמנו מעמיסים על אופנינו רק דברים טובים במיוחד.