Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבה על המייקס פלייס

טיול מחוף לחוף


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"בחרנו בסלופי ג'ו. מדובר בהמבורגר שמתפרק (בכוונה) כשמנסים לאכול אותו. הבשר היה מעולה אבל גם מאוד מתפרק ומלכלכך. אם אתה קצת שיכור זה יכול להיות די משעשע..." דניאל לוין מרגיש שעשה טיול מחוף לחוף במייקס פלייס

"אין מצב", זה כל כך דומה לאמריקה", זאת הייתה התגובה הראשונית שלה כשנכנסנו לסניף החדש של המייק'ס פלייס ברמת החייל. ליטל חזרה מטיול בארה"ב לא מזמן, ומאז היא חוזרת ומתרפקת על הזכרונות משם. הסתבר שההצעה שלי לבדוק את הסניף שנפתח לא מזמן בצפון תל אביב קלע בול.

התובנה הזו היכתה גם בי כשסקרתי את החלל. יש במייק'ס פלייס משהו מאוד לא ישראלי, באופן כייפי ולא מתימר. כמה שניסיתי לנתח את ולשים את האצבע על מה שנותן למקום את הקסם – פשוט לא הצלחתי. אולי זו המוזיקה או המלצריות שרובן דוברות אנגלית כשפת אם, חידה.
באופן כללי רואים שבמקום החדש הושקעה לא מעט מחשבה – העיצוב כולל פרקט ככה, קירות עם לבנים אדומות וכמובן בר גדול ומסוגנן עם המון מרצ'נדייז. גם התאורה במקום, שמושפעת מאוד מההופעות שנערכות כמעט כל ערב, זורקת אותך למקום אחר.

התישבנו ומיד הגיעה מלצרית (דוברת אנגלית) עם תפריטים (באנגלית) וחיוך גדול. הזמנתי בירה מסוג פאולנר כהה ומעולה מהחבית. ליטל החליטה לבדוק את הקוקטיילים במקום ופתחה עם לואיזיאנה בולפסוק, שהכיל הרבה רום, ג'ין, קיראסו כחול וקצת מיץ אננס. התגובה הראשונה שלה על הקוקטייל הייתה פליאה. "זה בכלל לא מרגיש אלכוהולי, יש לזה טעם... של גלידה!". אחרי שטעמתי גם אני חשדתי שהברמן עבד עלינו ושלח לנו מיץ בלי אלכוהול אבל תוך כמה דקות היה ברור שהרום עלה לליטל לראש והמשימה הושלמה בהצלחה.

עם האלכוהול הגיע גם הרעב והזמנו יחד אצבעות עוף עם רוטב ברביקיו. זה היה ללא ספק העוף הכי טעים שאכלתי בחיים הקצרים שלי הגיעו כעשרה נתחים גדולים, מטוגנים עם ציפוי פריך ועם רוטב מתקתק בצד. בערך כשסיימנו עם אצבעות העוף (וזה לא לקח הרבה זמן) התחילה הופעה של שני זמרים מוכשרים שביצעו גרסאות כיסוי אקוסטיות לשירים מוכרים.
התרשמנו שבניגוד לסניף שבטיילת, רוב הלקוחות כאן הם ישראלים, אבל למרבית ההפתעה עדיין הרגשנו כמו תיירים ישראלים בארץ אחרת.

כשליטל הרגישה שהיא מתחילה להתאושש מהקוקטייל הראשון היא זמינה אחד אחר. גם הוא היה חזק יחסית וגם את השם שלו לא הכרנו.הצ'רלי הכיל ודקה, ליקר אפרסק, ליקר קוקוס וכל מיני מיצים טרופיים. כמו הקוקטייל הקודם, גם הפעם כמעט לא היה רמז לאלכוהול במשקה, למרות המלצרית הזהירה אותנו, באנגלית, שמדובר בקוקטייל חזק מאוד.
"בהשוואה לארה"ב יותר נחמד פה", ליטל אמרה, "הם לקחו את כל מה שכיף ומגניב שם והוסיפו לזה שירות נחמד ובכלל – אנשים טובים". האווירה במייק'ס באמת משוחררת ולא ברור אם זה המקום או שזו התחושה שאתה רחוק מהבית.
דפדפנו בתפריט המגוון של המקום ובחרנו, איך לא, במנה אמריקאית – סלופי ג'ו. מדובר בסוג של המבורגר, רק אחד שמתפרק (בכוונה) כשמנסים לאכול אותו. הבשר היה מעולה וכל הסיפור משביע, אבל גם מאוד מתפרק ומלכלכך. הבלאגן הוא חלק מהכיף באוכל הזה, אבל אם אתה קצת שיכור או לא מוכן לזה, זה יכול להיות די מפתיע.

הלומי בשר ואלכוהול התרווחנו בכסאות ונסחפנו עם המוזיקה של פרל ג'אם (pearl jam). אני תהיתי מתי כבר אעשה את הטיול חוף לחוף בארה"ב וליטל פלטה מידי פעם הערה מלאת געגועים לטיול שהיא כן עשתה.
למייק'ס פלייס יש יכולת יחודית להביא את חו"ל לתל אביב ושמחתי לגלות שהקסם עדיין עובד גם בסניף החדש שלהם. אין ספק שבקיץ הבא אני בארה"ב.