| מסעדה רומנטית בלב רעננה |
 |
| הגענו בדיוק בזמן לארוחות העסקיות |
 |
| ברוכים הבאים לחיי האזרחות! |
 |
| מבחר אנטיפסטי |
 |
*ארכיון: ייתכן והמידע בכתבה אינו מעודכן ו\או אינו בתוקף!
(07/12/2009)
"הלזניה הוגשה בכלי חרס לבן בצורת אליפסה, רותחת ומבעבעת. השילוב של הגבינות, העגבניות, הפסטה והחצילים, הפכה את המנה הזאת למנצחת..." שרון ינובסקי מחזירה את החייל שלה לחיים האזרחיים דרך ביקור בטוסקנה
את שלושים הימים הנוראים שעברו על א', כמילואימניק בצבא הגנה לישראל, חתם עימי בחוויה מתקנת בלה טוסקנה הנפלאה. קבענו להיפגש בקניון רננים שברעננה, שני מטרים מהמסעדה האיטלקית המדוברת באזור. שדוף ושבוז התקרב אלי ועטף אותי מיד בחיבוק דוב גדול. אל תדאג אמרתי לו, הולכים לטפל בך יפה.
צעדנו במהרה לכיוונה של לה טוסקנה כשהרעב גובר עם כל צעד נוסף, בינתיים אני מאזינה לקיטורים על רס”פים, משתמטים, מגדלים גבוהים (סובל מפחד גבהים) ומזון מעובד. כשהגענו, התיישבנו בפינה שקטה במרפסת הדק, המקושטת באדניות פרחוניות ובשולחנות בנוסח איטליה, עם מפות משובצות אדום ולבן.
גם בצהרי היום ניתן לחוש באווירה הרומנטית. בתוך המסעדה חלל גדול ומעוצב בחמימות. תאורה עמומה, פרחים ויין מונחים על השולחנות המשובצים ומוזיקה רגועה מתנגנת לה ברקע. בצד השני של המסעדה חלל נוסף המיועד לאירועים מוזמנים. לה טוסקנה מתמחה באוכל איטלקי חלבי וכשר, שרובו מיוצר במקום. מפסטות, פוקצות, סלטים, דגים וקינוחים.
הגענו בדיוק בזמן לארוחות העסקיות. אני רוצה את טרין החצילים הזה, הצביע על המנה בתפריט. אני מעוניינת באנטיפסטי אם לא אכפת לך, נתחלק קבעתי.
דקות אחדות והשולחן כבר אובזר וצויד בכלי עבודה. פוקצ'ה בייתית התגלגלה אלינו היישר מהתנור, כשהיא מלווה ברוטב פסטו עתיר שום. טבלנו אותה ברוטב הירוק בעונג רב, קשיחה מבחוץ ורכה מבפנים, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. "הנה הגיע החציל שלך" הראיתי לו, ובפה פעור עזב את הפוקצה והכין את עצמו לתקוף את הבא בתור. הטרין הופיע כרצועות חצילים קלויים שכיסו ומולאו בגבינת שמנת ובולגרית כתערובת קרירה ומתובלת.
כל התענוג שחה ברוטב פלפלים כתום ועגבניות מיובשות. אחת המנות המרתקות שפגשתי, אם זה בצבעיה העליזים, בשילוב של הטעמים ועד דרך ההגשה האסטטית. רק אחרי שחיסלנו את הטרין, ניגשנו אל הראשונה/שניה הלוא היא האנטיפסטי. בצלחת עגולה סודרו הירקות הקלויים, שוב חציל, פלפלים אדומים, קישוא, בטטה ובצלצלי שאלוט קטנטנים ומתוקים (תרתי משמע). גם זאת הייתה מנה מקסימה שפתחה את התיאבון לאיטלקיות הבאות.
שתי כוסות יין אדום ומשובח הכינו אותנו אל השלב השני של הארוחה. במקום מגוון של יינות מצוינים מיקבי רמת הגולן של ארצנו. בחרנו בסנג'ובזה הארומטי שתובל בין היתר בפירות יער, וניל, דובדבנים ופירות יבשים. את התענוג הזה מכינים מענבי הסנג'ובזה, שמקורם בחבל טוסקנה שבאיטליה. ריח עץ האלון שהורגש בעדינות, בשילוב הוניל המתקתק, החליקו ברכות היישר אל החך.
לעיקריות בחרנו בסטייק סלמון ובלזניה חצילים ועגבניות (כנראה שהחייל סובל ממחסור חמור בויטמין החציל בדם). נתחיל במנת הסלמון: הנתח היה ארוך, ורוד ועסיסי ומעליו רוטב טריאקי מתוק עם נגיעות שום. בגזרת התוספות, קיבלנו שעועית ירוקה וסלט ירוק עם עגבניות שרי. הדג היה טרי ללא ספק, מעניין, והתוספות שליוו אותו היו קלילות ומרעננות.
הלזניה הוגשה בכלי חרס לבן בצורת אליפסה, רותחת ומבעבעת. אין דרך לתאר ריחות וחבל כי זאת הפיצה ניחוחות של טעם החיים. השילוב של הגבינות, העגבניות, הפסטה והחצילים, הפכה את המנה הזאת למנצחת בפשטותה. המשימה בוצעה בהצלחה, המטרה חוסלה והבטן עמוסה. הכרזנו על הפסקת אש.
המלצרית הלבבית העלימה את הצלחות המבישות שלוקקו עד תום ומיד חזרה כשבידה מגש גדוש קינוחים, מה שגרם לי לרטון עליה בסתר ליבי. היא עושה כושר, מתזזת, מרימה, סוחבת ואז מציעה לנו שנשמין במקומה. אני בעד העוגילידה הצביע החייל המשוחרר. הסכמתי רק בגלל שהגיע לו, וזה לא שלא חמדתי בעוגות אחרות שקרצו אלי בחוזקה. מסתבר שזו הייתה בחירה מצוינת. הקינוח מזכיר את גלידת הקוקילידה המפורסמת בגירסה המשודרגת, הקרה והלא קפואה. בין שתי עוגיות שוקולד מלאות בנפלאות אגוזים, שקדים וצימוקים, נמחץ לו קרם קריר בטעם וניל עשיר ומתוק. א' ברוך שובך אל החיים הטובים של האזרחות!
|