Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> המלצה על מאנטה ריי

מזל, דגים


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"כאן כל צלוחית היא יצירה קטנה ומורכבת בפני עצמה- נתחים של בורי כבוש בסומק ובצל סגול, סלט יוצא דופן של סביצ'ה, פלמידה לבנה, קרפצ'ו אינטיאס מעודן..."שפרה צח מבינה שהדברים הטובים באמת, נמצאים במאנטה ריי

כחובבת דגים, אשר נשואה לבן-זוג שהדג היחיד שהוא מוכן לאכול זה גפילטע פיש, עולם קולינרי שלם חסום בפני. לדראון עולם ייזכר לו הרגע במסעדת דגים קסומה ברודוס, המשקיפה אל מי המפרץ התכולים, ובה מוצג לראווה שלל הדגים שעלו ברשת באותו יום, וכשהבעלים הציג אותם בגאווה ושאל את בעלי מה להכין לו, היתה התשובה – "סופלאקי". מאז לא חזרתי על הניסיון.
ובכל זאת, רוחות הסתיו, והשנה החדשה שבפתח – שדג הוא אחד מהסימנים לברכה שבה – הביאו אותי להחלטה שעם כל הכבוד לזוגיות, מותר לי לפעמים גם ליהנות בנפרד מאוכל שאני אוהבת. כשהתייעצתי עם ענת חברתי היא חרצה מייד – "מנטה ריי", ומיהרה לרתום לטובת העניין גם את עצמה וגם את הג'יפ השחור האימתני שלה. פריט זה התגלה כיעיל במיוחד בשעה שהשתרכנו בפקק אדיר של חוגגי איד-אל-פיטר שנהרו בדיוק באותו ערב אל חוף הים. בלי להתבלבל ענת סובבה את מפלצת השטח שלה באמצע הכביש וחזרה לאחור, מתעלמת בחינניות מהצפירות הקולניות, ומצאה לנו חניה בצד השני.

מכאן ואילך הדברים רק הלכו והשתפרו: למרות שהמסעדה היתה מלאה כמעט עד אפס מקום, נמצא לנו שולחן במרפסת שעל קו המים, כשהבריזה המרעננת ורחש הגלים תורמים עוד תבלין לארוחה. אחרי הרמת כוסית לחיי כל החידושים שעוד נכונו לנו, היא עם יין לבן של "ישפה" ואני עם מוחיטו תפוחים שהונפק לרגל השנה החדשה, מגיעה המלצרית עם מגש המזטים. שלא כמו במקומות אחרים, בהם המזטים מגיעים על תקן של 'ממלאי בטן' חביבים לפני בוא העיקרית, כאן כל צלוחית היא יצירה קטנה ומורכבת בפני עצמה, כשהסועדים מתבקשים לבחור מביניהן – והבחירה קשה! בסוף אנחנו מתבייתות על קצת מכל סוג: מאגף הדגים סביצ'ה בורי - נתחים קטנים של בורי כבוש בסומק ובצל סגול, סלט יוצא דופן של סביצ'ה פלמידה לבנה עם אפונה, תפוחים וצנונית, קרפצ'ו אינטיאס מעודן, ולענת –שרימפס על מצע תרד ומלון.

מאגף הירקות – שילוב נפלא של כרובית עם בצל סגול וגבינת סנט מור, ומהמטבלים -"מוס" חצילים בניחוח מודגש של קליה, וצזיקי עם צ'יפס חציל, שמתחסלים לנו בקלות עם לחם הבית הטעים. ולמרות שאנחנו מזהירות את עצמנו לא להתמלא יותר מדי לפני העיקריות, אנחנו לא מתאפקות ומזמינות גם "סלט קיצי"- שילוב מרענן ומיוחד של עלי בייבי, פאק צ'וי, כוסברה,נענע, אספרגוס, קולורבי, תאנים ופקאנים מסוכרים, שרוטב על בסיס של חומץ אורז, סויה, צ'ילי ושמן זית מעניק לו גוון אסיאתי-משהו.

הסלט נשאר ללוות גם את העיקריות שלנו, שמתמקדות בדגים, ומוכיחות, שוב, את היכולת של המסעדה להפתיע אפילו במנות פשוטות לכאורה. פילה דניס הוא אולי מנת הדג הכי נפוצה במסעדות ישראל. ובכל זאת, כאן הוא מתקבל טעים במיוחד גם בזכות ההכנה המדוייקת שעושה אותו קריספי מאוד מבחוץ ועסיסי מבפנים, וגם בזכות השילוב עם מצע של אורז אורגני אדום ומנגו. ענת בוחרת בשילוב נועז יותר של דג ברמונדי עם עם תבשיל גרגירי חומוס, במיה ,עגבניות מיובשות ולימון כבוש, אולי קצת נועז מדי – איכשהו הבשר הלבן והעדין של הדג לא ממש מתחבר לה עם התבשיל הנלווה, כך שהיא אוכלת בעיקר מהדג, הטעים מאוד כשלעצמו, ומציינת שיש רק מעט מסעדות שמגישות אותו.

אחרי כל זה, אנחנו מחפשות קינוח מינימליסטי. המלצרית ממליצה על קרם ברולה. אפילו הקינוח השגרתי מצליח להפוך כאן למנה יפיפיה שמורכבת מארבעה עלי פילו שביניהם משובצים ארבעה "עלים" של קרם ברולה, עם סלט נקטרינות קטן ליד. סוף מושלם לארוחה נפלאה, ותודה לענת שהביאתני עד הלום.