Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> המלצה על מסעדת רוסטיקו

לחיים, רוסטיקו!


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

המנה המיוחדת של היום: רביולי במלית טעימה ביותר של כרישה וגבינות, ברוטב קרם ארטישוק, יחד עם עלי תרד טריים, לבבות ארטישוק וזיתים שחורים. טעים ומיוחד כמו שזה נשמע...." שפרה צח מוזמנת למסיבת יום ההולדת של רוסטיקו

בדרך כלל, כשאנחנו חוגגים במסעדה, מדובר על יום ההולדת של אחד מאיתנו. אבל אם "רוסטיקו", האיטלקית החביבה עלינו, מזמינה אותנו ליום ההולדת שלה, לא נבוא?! הסיבה למסיבה היא משולשת, מסתבר: גם ארבע שנים לסניף הוותיק בשדרות רוטשילד, גם שנה ל"בייבי" שבמתחם בזל וגם 150 שנה להולדת הקמפארי, האפריטיף האיטלקי המפורסם בעולם.

אז צירפתי לשמחה את א' יקירתי – הזדמנות לעשות לה היכרות עם המקום, והתיישבנו על הבר – העמדה המועדפת על מביני דבר, כי מכאן כיף לצפות על כל מה שמתרחש במטבח הפתוח, ולקבל תיאבון והמנות המוכנות לנגד עיני הסועדים. ואיך חוגגים? קודם כל עם מגוון קוקטיילים על בסיס קמפארי, במחיר אטרקטיבי של 30 ש"ח, ועם שמות יצירתיים כמו קמפשיין – קמפרי עם פסיפלורה, קמפריטה – קמפרי עם מרגריטה, ו"קמפרימון", שהוא, ניחשתם נכון, קמפארי עם רימון. בזמן שאנחנו לוגמות, מתקבלות הכרעות הרות גורל לגבי התפריט. מתוך ניסיון, אני ממליצה ל-א' שנשלב בין להיטים בטוחים ומוכרים לבין חידושים. היא מסכימה, אך מתקשה לבחור. ואכן, לכי תבחרי כשאל מול עינייך נשלפות פיצות לוהטות מתנור האבן, רטבי פסטה מגוונים רוחשים במחבתות, ברוסקטות נחתכות במיומנות ומתכסות בקוביות עגבניה ועשבי תיבול ופרוסות דקיקות של חציל אפוי מוזלפות בחומץ בלסאמי והופכות אגב כך ל"קרפצ'ו חציל".

שוב אני לוקחת את הפיקוד ומחליטה שנדגום מנה מכל אגף: אחד אנטי-פסטי, אחד סלט, פסטה אחת ופיצה אחת. לגבי האנטי-פסטי אין לי ספקות. אני יודעת בדיוק מה היא תאהב, ואכן, כשמגיע האינבולטיני חצילים – שתי גלילות עשויות פרוסות חציל קלוי, ממולאות פסטה עם עשבי תיבול ומוקרמות ברוטב עגבניות, העיניים שלה נדלקות. "נפלא" היא ממלמלת בפה מלא חציל, ו-הופ, כבר נגמרה לנו המנה. אין דבר, כי בינתיים מגיעה המנה הבאה שלנו, שהיא חידוש גם בשבילי – סלט הבית, בהרכב שובה-חיך של עלי רוקט, פרוסות אגסים, שבבי גזר, פקאנים מסוכרים וגבינת ברי. הסלט עשיר אך לא מכביד מדי, כך שאין לנו בעיה לחסל את כולו, למרות גודלה המכובד של המנה.

הפסקה קלה, לגימה מהמשקאות שלנו, החלפת חוויות עם היושבים לצידנו, בהשראת המשקה והאווירה שהופכים את כולנו לחברים, ואנחנו בשלות להמשך: "פיצה טרטופו", שהיא הפייבוריטית שלי כאן, היא מה שנקרא "פיצה בלנקה", כלומר ללא רוטב עגבניות אלא בציפוי של שמנת והמון פטריות טריות, אם כי א' מציינת שהטעם המובטח של הכמהין לא מספיק מורגש ולכן התוצאה קצת אנמית. לעומת זאת, המנה המיוחדת של היום זוכה אצל שתינו לציון לשבח: רביולי במלית טעימה ביותר של כרישה וגבינות, ברוטב קרם ארטישוק, יחד עם עלי תרד טריים, לבבות ארטישוק וזיתים שחורים. טעים ומיוחד כמו שזה נשמע.
המקום הולך ומתמלא, המנות מתוקתקות בקצב, ואנחנו חותמות עם השחור והלבן של הקינוחים - דואט שוקולד מרוכז מזה קרם ברולה סמיפרדו מזה. אנחנו מרימות כוסית אחרונה: לחיים, רוסטיקו!