היה הייתה חנות קטנה

"עוגת השוקולד החמה והנימוחה בפה שהזמתי הייתה כל מה שהובטח לי. פשוט שוקולד מרוכז ישר לווריד. עם העוגה הגיעה גלידת עוגת גבינה ותותים מתקתקה שהיוותה ניגוד גמור לעוגה..." שיר כידן מכייפת בכיופים סנטר

היה הייתה פעם בצומת ירקונים חנות קטנה למוצרי עץ מגניבים לבית שנבנתה לפי חוקי הפנג שוואי ובה מקום קטן להירגע עם קפה ומאפה בין ויכוח על ארונית קש וקניית מתלה למגבות. זה היה לפני שתים עשרה שנה ומאז גדל המקום והתפתח עד שהפך לחנות גדולה שבחצרה בית קפה ענק המשתלב בחצר הטבעית. כאן עצים לא נעקרו לטובת בנייה חדשנית והטבע הוא חלק ממבנה המקום. ממש אווירת קיבוץ בפאתי העיר.

בערב חם ארזתי חברה ונסענו לכיופים סנטר. חבל שלא ארזתי מפה. בצומת ירקונים פנינו שמאלה והגענו לפינת החמד הנחבאת אל הכלים. נכנסנו דרך החנות, מה שנתן לי את האופציה לבחון את המוצרים והרהיטים הנמכרים שם. אך מבטה הנוזף של חברתי הרעבה גרם לי להזדרז ולהיכנס אל המסעדה. התיישבנו בצילו של עץ ענק בין שיחים טבעיים כדי ליהנות מארוחה בחיק הטבע בטבורה של העיר.
התמקמנו בנוחות ומיד קיבלנו מרגריטות קפואות של אבטיח ורימונים. המרגריטות הקפואות והמתקתקות השיבו את נפשנו לחיים בהגיענו מהלחות הכבדה השוררת במישור החוף ומסיבה מסוימת אינה מורגשת בגן העדן הקטן שנקלענו אליו.

הרעב הכבד שהיה מנת חלקנו בשלב זה עזר לנו לבחור מהר את המנה הראשונה. כשרעבים הכל נראה מזמין וכל אופציה היא מנה מצוינת בפוטנציה. למנה ראשונה חברתי הזמינה שיפודי אנטיפסטי, ירקות מתובלים וצרובים על הגריל המגיעים עם צנימים. מנת פתיחה חביבה המתאימה בעיקר לחובבי הירקות שבינינו. אני הזמנתי רצועות עוף בטמפורה המוגשות ברוטב צ'ילי מתוק ועם סלט סיני חמוץ. רצועות העוף העסיסיות היו מצופות בטמפורה וטעם הצ'ילי המתוק מעקצץ בלשון. חברתי התכבדה בסלט שלי כשגם אני, שונאת ירקות שכמוני, מנשנשת ממנו מדי פעם. ככה זה. יש כאלה שיודעים לעשות אפילו ירקות.

למנה העיקרית הזמנתי סטייק פרגית ברוטב צ'ילי וטריאקי מתקתק שטעמו חזק ובשרו עסיסי. הסטייק הגיע עם תפוחי אדמה הום פרייז (שזה כמו ציפס נימוח בפה מבפנים ופריך מבחוץ) ברוטב צ'ילי מתוק וסלט אישי. חברתי הזמינה ניוקי ארבעה טעמים, תרד, בטטה, תפוחי אדמה וסלק. הניוקי הנימוח בפה שט בים רוטב שמנת מלוחה המענג את החיך. הבעיה במקרה כזה היא שאי אפשר להפסיק לאכול לפני שמגרדים את כל הצלחת.
לקראת סוף המנה העיקרית התחיל הדיון הקבוע בנושא הקינוח. מה נזמין? מה טומנת בחובה כל עוגה? אולי תוכל המלצרית להראות לנו את הקינוחים? תהתה חברתי בקול רם. אני גיחכתי ואמרתי שמדובר במבצע קצת מורכב היות ששתינו מלאות ועייפות מכדי לקום אל המקרר ולא נראה לי שהמקרר יגיע אלינו.

המלצרית דווקא חשבה קצת אחרת ומייד התייצבה אל שולחננו כשבידה מגש ובו דוגמא מכל אחד מהקינוחים והסבר מלא לגבי מה כוללת כל עוגה. ההחלטה הייתה קשה מאוד. שיניתי את דעתי לפחות חמש פעמים וגם חברתי התלבטה לא מעט. הבחירה הסופית הוכיחה את עצמה ככדאית ביותר. מהמשולש הרומנטי שהזמינה חברתי, קרם קפה ואגוזים המכסה שכבת ריבת חלב ותחתית בראוניז לא נשאר לא משולש ולא רומנטי. עוגת השוקולד החמה והנימוחה בפה שהזמתי הייתה כל מה שהובטח לי. פשוט שוקולד מרוכז ישר לווריד. עם העוגה הגיעה גלידת עוגת גבינה ותותים מתקתקה שהיוותה ניגוד גמור לעוגה והיה כיף מושלם לאכול אותן יחד.
אז בפעם הבאה שבא לכם לנוח משאון העיר הסואנת וצימר בקיבוץ בצפון הוא לא אופציה, מצאו שעה פנויה ותגיעו לכיופים סנטר. אחרי שעה וארוחה טובה, אולי גם משקה, כבר תרגישו לגמרי אחרת.