ערב של קוסקוס ויין

''חיים גן ליווה את טעימת היינות בהסברים מרתקים ולשמחתי פתח את דבריו באמירה מרגיעה מאוד: לא צריך להיות אנין טעם כדי לדעת ליהנות מהם...'' נדב אבידן מבקר בערב המוקדש כולו לקוסקוס ויין- וכן, הם משתלבים מעולה!

יש בדרך כלל דברים מעטים עליהם אדם אומר לעצמו- את זה אני מכיר, זה אני יודע. כאן לא יצליחו להפתיע אותי. עבורי אחד הדברים האלו הוא קוסקוס ואפשרויות ההגשה שלו, בתור מי שאוכל כמעט בכל יום שישי בערב את מנת הקוסקוס המסורתית עם המפרום המהולל של אמי, ונזקק כמו כל בני המשפחה למנוחה המסורתית שלאחר הארוחה. הרי זה אחד הדברים שמוסכמים על כולם- ארוחת קוסקוס, טעימה ככל שתהיה, זו ארוחה מאסיבית לעילא ולעילא.

לכן, כשהגעתי אל בית ''איש הענבים'' בסמטאות יפו העתיקה, כדי לאכול ארוחת צהריים המבוססת על מתכוני קוסקוס קלילים, הדבר שעשע אותי. קוסקוס? קליל? עליי לא יעבדו ככה... ואז החלה הארוחה. בית ''איש הענבים'' ידוע כמקום שמהלך קסם על אורחיו, וגם הפעם זה קרה- משהו בחמימות של המקום, בחיוכים של הצוות ובעיקר בתחושה שאתה מוקף יין מכל עבר- איך אפשר לא להידבק בשמחת החיים הזו? אל כל אלו הצטרף השף גיא פרץ, שהפליא לחבר מתכוני קוסקוס פשוטים להפליא, שאת כולם אפשר לעשות בבית לבד- עם קצת דמיון, מעוף ואהבה לאוכל הזה.

סלט קוסקוס עם סילאן ופירות יבשים, סלט קוסקוס עם צנוניות ומיץ לימון, סלט קוסקוס עם טופו, פרגית במילוי קוסקוס ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון. והחלק הכי טוב- אכלתי כמות שהיא בערך פי 3 מארוחת השישי, והתחושה הייתה קלילה ונעימה להפליא. כמעט לא ניתן להאמין שהיה זה קוסקוס שטרפתי כרגע. התחושה המדהימה הזו רק התחזקה כשגיליתי שכל המנות הוכנו בעזרת קוסקוס להכנה מהירה, כזה שקונים בסופר. זה רק מוכיח שוב מה מגע עם קצת גיוון יכול ליצור. מלבד הקוסקוס ציפתה לי עוד הפתעה מוצלחת. שלושה סוגי יינות הוצעו לבחירה: גוורצטרמינר מהסדרה האזורית של יקבי כרמל, שרדונה של יקבי רקאנטי, ו''קינג'ס בלנד'' של יקב המסרק, הנקרא כך מכיוון שהוא מורכב מכמה שנות בציר, הן משנת 2004 והן משנת 2005.

כל היינות, כיאה לבית בו התארחנו, היו מצוינים. חיים גן, האיש והענב, ליווה את טעימת היינות בהסברים מרתקים ולשמחתי פתח את דבריו באמירה מרגיעה מאוד- לא צריך להיות אנין טעם ומומחה גדול ביינות כדי לדעת ליהנות מהם. בסופו של דבר, השאלה היחידה היא האם היין טעים לסועד. מה שיין עושה, כל יין, הוא בעצם ''לאתחל'' את החיך, כדי שנוכל ליהנות מכל ביס מהאוכל כאילו הוא הראשון, ולא נאבד את הטעם הראשוני של המנה. ועם ידיעה זו, ניגשנו למלאכת הטעימות. הגוורצטרמינר הוא יין לבן, חצי יבש, המאופיין במעט מתיקות עדינה. עבורי, מי שלא מחבב במיוחד יינות לבנים, הוא התגלה כהפתעה נעימה שפתחה בפניי עולם של אפשרויות חדשות. טעמו המיוחד, עם ניואנסים קטנים של מתיקות, השאיר שובל של ארומה בפה, והפך אותו למנצח עם כל מנה שהוגשה.

השרדונה של רקאנטי היה גם הוא נהדר, אמנם כאן לא הורגשה מתיקות כמו הגוורץ, אבל ביין מסוג זה, מי זקוק לה?. יין לבן וקלאסי, שמשאיר ניחוח של איכות וטעם שאי אפשר לטעות בו. אחרי שני הלבנים, הגיע זמנו של האדום, קינג'ס בלנד שמו, ואודה ואתוודה שאת יקב המסרק לא הכרתי לפני. אך מה זה משנה מה היה לפניו בעצם. בעל טעם עשיר ועמוק, היין המיוחד הזה מורכב משילוב של שתי שנות בציר, שנותנות לו טאץ' שאין דומה לו. כמי שלא מחשיב עצמו למומחה יינות, אין דבר מענג יותר מלמצוא שלושה סוגי יין ביום אחד, שכל אחד מהם מאופיין בטעם מיוחד כל כך, מגרה כל כך והכי חשוב, אם נחזור לשיעור שלימד אותי חיים, פשוט טעים כל כך.

מארח האירוע הוא אבי שריקי מנכ''ל קוסקוס מזון .