לחם עם גבינה לבנה ושוקולד- המתכון


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

יש הרבה מאוד סוגים של אנשים בעולם, הרבה יותר ממה שניתן לקטלג בשמות תואר. אחת התכונות שמשותפות לקבוצה לא מאוד קטנה של אנשים ואני סתם זורקת הערכה גסה...בוא נגיד,אהה...רוב אוכלוסיית העולם- היא בררנות. או במקרה הספציפי המונח על שולחננו- בררנות לאוכל.

ואני לא מתכוונת לאלה שלא מוכנים לאכול גזרים כי לא טעים להם, אני מדברת על הקונקורנציה חוצת היבשות בין אוכל גורמה לתירס בקופסת שימורים.
להיות בררן באוכל זאת לא תכונה שמעידה בהכרח על טוב טעם כמו שנהוג לחשוב, מדובר בפריבילגיה, וכל מי שחש צורך כרגע להשליך לכיווני עגבניות תוך שריקות בוז מחרישות אוזניים, אני עונה רק זאת: ''חבורת לצים- שקו לי בביצים''.

אני אוהבת לאכול, מאוד אוהבת. אבל רוב בני התמותה שסביבי, אפילו אלה שמחבבים אותי באופן מוחצן יעידו שאני לא מבינה שום דבר באוכל. מערבבת מאכלים וטעמים שאפילו נשים בהריון מתקדם באמצע חישגוז קשה לא היו מעלות בדעתן להכניס לפה. לנוכח ההאשמה הנ''ל אני מציבה מול העולם עובדה אחת שאיתה קשה ולא נחוץ להתווכח- אני אוכלת כבר שלושים ושתיים שנים. רצוף. כל יום. בדרך כלל גם כמה פעמים ביום. אם זה לא הופך אותי לסוג של מבינה, אז אני לא מבינה יותר כלום.

מנה ראשונה זעירה במסעדה מעוצבת להחריד שעולה יותר מארבע מנות פלאפל עשויה להיות טעימה, אפילו טעימה מאוד, אבל זאת לא הבטחה.
אבא שלי במשך שנים היה קונה בשוק את חפיסות השוקולד הכי זולות שהוא היה מוצא, אז אני גדלתי לאהוב שוקולד זול. הוא טעים לי. גם שוקולד יקר טעים לי, אבל לטעם שלו אין ערך סנטימנטאלי עבורי.

אני לא טוענת שצריך להחרים מעתה ועד עולם את כל האנשים הטובים שבמס הכנסה רשום על שמם עסק תחת הכותרת של מסעדה, ושמתעקשים לנסות ולהאכיל אותי מנות שהם עיצבו (דגש על עיצבו) במטבחם המושקע היטב. חלילה, רוע לב זה לא כוס התה שלי. אני רק מבקשת לציין שההתעסקות הקטנונית ביחסם לאוכל ''גורמה'', הוא... איך לומר זאת בעדינות...אהה...מעט קטנוני.

בעולם המערבי השופע כל טוב סובלים ילדים ומבוגרים רבים מבעיות אכילה רבות. מדובר בבעיה רפואית. בארצות העולם השלישי, ועכשיו אני מאכילה אתכם בעובדה נוספת, ואתם מוזמנים לבדוק אותי, זאת האמת- התופעה לא קיימת. הבעיה היחידה שיש להם עם אוכל, זה שאין להם מספיק אוכל. כשיש להם אוכל, הם אוכלים אותו ואומרים תודה. זה בעצם כל מה שרציתי להגיד.
כל מה שנותר לי זה לאסוף את העגבניות מהפסקה הראשונה וללכת להכין מהן סלט.


לחם עם גבינה לבנה ושוקולד

לוקחים פרוסת לחם, לא חשוב העובי. מורחים מעל שוקולד השחר ומעל זה גבינה לבנה. עובי השכבות תלוי בכם.