אחותי התאומה

''לטעמנו, גולת הכותרת היא פלטת הממולאים. בזו שלנו היו עלי גפן ממולאים באורז, פרוסות חציל מגולגלות סביב מילוי בשר טחון בתיבול פיקנטי ובצל ממולא מבושל במיץ רימונים...'' שפרה צח מגלה במטעמי התאומות אוכל לבנוני מהו

אוכל לבנוני הוא קבב וחומוס, וחופשה בצפון זה הגליל. נכון? אז זהו, שלא תמיד. אלו רק ההרגלים שלנו שלוקחים אותנו פעם אחר פעם לאותם מקומות ולאותם טעמים.
אז הפעם החלטנו לשנות: את החופשה הזוגית שלנו החלטנו לבלות הפעם במצפה הררית, יישוב מבודד בראש ההר בגוש שגב, המספק שקט מופלא ונוף מרהיב של בקעת בית נטופה. היישוב מבודד ושקט כל כך, עד שאפילו מכולת אין בו, שלא לדבר על מקום לאכול.

את החסר הקולינארי בחרנו להשלים במסעדת ''מטעמי התאומות'' שבמושב שכניה הסמוך, שנקראת על שמן של מייסדות המקום, שתי אחיות תאומות שעלו לכאן מלבנון. המסעדה אמנם מיועדת בעיקר לקבוצות, אך אם תזדמנו לכאן בצהריים תקבלו ארוחת זוגית קומפלט, הכוללת פלטת פתיחים אפויים, סלטים ושתי מנות עיקריות עם תוספות. הכל כשר ומוכן במקום מחומרים טבעיים וטריים, לפי המתכונים המסורתיים ושיטות ההכנה שעברו במשפחתן של התאומות מדור לדור.

אנחנו, כמובן, ציפינו לאוכל בסגנון ערבי-מזרחי, שאותו אנחנו רגילים לקבל במסעדות לבנוניות, והופתענו לגלות מנות עיקריות ''אשכנזיות'', כמו חזה עוף וחזה עגל בתנור. לעזרתנו נחלץ שמוליק, הבעלים הנוכחי, שהסביר לנו שהמטבח הלבנוני-היהודי שונה באופיו מזה הערבי. הוא מבוסס על הרבה ירקות, שימוש רב במיץ לימון ותיבול מעודן המושפע מהמטבח האירופי, לצד השפעת המטבח הערבי. את ההבדלים אנו יכולים לדגום כבר בסלטים: החומוס כאן אינו ממרח חלק, כמקובל במסעדות מזרחיות, אלא גרגרים כתושים גס, בתוספת מיץ לימון. בסלט הטאבולה, שבגירסה הלבנונית-ערבית שלו שולט בעיקר הבורגול, אצל ''התאומות'' השחקנים המרכזיים הם הפטרוזיליה והלימון. סלט החצילים הוא קוביות חצילים מטוגנים בתיבול חמוץ-מתוק עדין. מבין המאפים, הכוללים סמבוסק, "לחמא-עג'ון" – שהוא מיני פיצה עם בשר טחון, קרואסון תרד וקובה בשר, אנחנו מתלהבים בעיקר מזה האחרון. הקובה של "התאומות" הוא מעדן של ממש - מילוי מעודן של בשר כתף ופטריות בציפוי דק ופריך, שונה מהקציצות הגדולות והעבות להן אנחנו רגילים.

בעיקריות ניתן לבחור בין מנות מבושלות, ובהן ''שריח'ה'' – חזה עוף אפוי ברוטב שום, לימון וצנובר, ו''קסטלטה'' – פרוסות דקות של חזה עגל ברוטב לימון. אך לטעמנו גולת הכותרת היא פלטת הממולאים, שתכולתה משתנה לפי עונות השנה. בזו שלנו היו עלי גפן ממולאים באורז, בטעם חמצמץ, פרוסות חציל מגולגלות סביב מילוי בשר טחון בתיבול פיקנטי ובצל ממולא מבושל במיץ רימונים, שהעניק לו טעם מתקתק וגוון שחמחם. ההמלצה שלנו – לקחת אחת מהמנות המבושלות המוגשת יחד עם תוספות חמות, כמו תבשיל מעניין של תפוחי אדמה ולבבות ארטישוק, ומנה אחת של ממולאים. כל זה, כמובן, בתנאי שאתם מהזן שמוכן לחלוק עם הזולת את מה שיש לו בצלחת, ושהזולת מוכן לחלוק איתכם. אחרת תגלו, כמוני, שבעוד שאתם עסוקים בחיסול מנה נכבדה של פרוסות עגל, נשארה לכם רק דגימה סמלית מהממולאים...

הסיום, על כל פנים, הוא לבנוני כיאות: כוסית ערק מעולה, יחד עם תה הבית המיוחד, המבושל כמו קפה בתוספת קינמון, ציפורן והל. מכאן – ישר לצימר, לעכל בשקט אל מול הנוף.

מטעמי התאומות- המסעדה סגורה
מושב שכניה