אוי-אמה

''בעזרת המלצרית האדיבה, הרכבתי ניגירי סלמון, מאקי צלופח עם בטטה עטוף בשבבי טמפורה וזליפי, טריאקי ופוטומאקי אנטריקוט (כן, כן, קראתם נכון)...'' שיר כידן גילתה באויאמה כיצד ניתן להרכיב סושי בשיטת ''עשה זאת בעצמך''

ארוחת ערב במסעדה יוקרתית היא תמיד סיבה למסיבה. ארוחת ערב במסעדה יוקרתית שגם אינה חונקת את הכיס, במיוחד בימים אלה של משבר כלכלי היא כבר בגדר נס. מחוץ לבועה התל אביבית אך עדיין בטווח נסיעה קצרה, תוכלו לאכול את האוכל האסייאתי הטוב ביותר שתפגשו במחיר הסביר ביותר הקיים. את המשכנתא תשמרו בשביל דברים חשובים יותר.
אויימה חוגגת שלוש שנים להיווסדה ואנחנו נסענו לחגוג איתה, לטעום את התפריט החדש ולקוות שגם אנחנו נקבל את ההטבות המיועדות למועדון הלקוחות.

פתחתי את הערב במרק תירס סרטן. בניגוד למרקים רגילים, כאן אין צורך בשקדי מרק. גרגרי התירס, הביצה, הסרטן והבצל הירוק והטגרשי ממלאים את המרק מספיק עד כדי כך שיוכל להפוך למנה עיקרית בפני עצמה. גוזיית הכבש שהזמינה חברתי, שלושה כיסונים סיניים היוו מנת פתיחה נחמדה מאוד עם רוטב מתוק מלוח, שהייתי מוכנה לצרף לכל מנה שאוכל מהיום ועד קץ הימים. טעם הכבש היה קליל ועדין כיאה למנת פתיחה.

עד לקבלת המנה העיקרית התכבדנו במנת אינארי- קוביות דג אנטיאס עם בצל ירוק ומיונז בתוך כיס בצק. מנה קטנטונת , מרעננת וטעימה שטעם הדג והמיונז משתלבים בה באופן מושלם ונותנים טעם של עוד. לקחנו גם את מנת הגונקו- סלסלה קטנה ומלאה אורז שעליו הר קטן של מעדני סלומון, דניס, אושנקו, בצל ירוק וספייסי מיונז. שתי המנות הללו בהחלט ממחישות את מהות הפתגם 'דברים מצויינים מגיעים בחפיסות קטנות'. כל אחת מהמנות הללו אינה גדולה מאגרוף כף ידו של ילד אך לשתיהן טעם גן עדן מדהים.

אם כבר סושי אז עדיף במקום שיודע בדיוק מה הוא עושה. החידוש באויימה הוא שכאן לא מכתיבים לך איך ייראה הסושי שלך. יש כאן מגוון של מרכיבי הסושי, מגוון הרחב בהרבה ממה שתמצאו בכל מקום אחר ורק אתה תבחר מה להכניס לרול, או איך להרכיב את הניגירי. יתרה מכך, באויימה לא סומכים על הדיוטות שכמוני שיבינו לבד מה ההבדל בין מאקי לפוטומאקי ומה ההבדל בין ניגירי וסאשימי ולכן מתחת לכל שם, קצת לפני המחיר ישנו תיאור מדוייק של סוג המנה המדובר. מכיוון שמעולם לא הרכבתי לעצמי סושי העדפתי להיעזר במלצרית המקסימה שעמדה לרשותנו כל הערב. בעזרתה הרכבתי ניגירי סלמון, מאקי צלופח עם בטטה עטוף בשבבי טמפורה וזליפי טריאקי, פוטומאקי אנטריקוט (כן, כן, קראתם נכון, באויימה אין דבר שאינו יכול להיכנס לרול הסושי), אספרגוס, רוקט וכיפת פלפל קלוי והאהוב עלי ביותר- ספיישל פוטומאקי שומשום- סלמון, דניס, טונה ושיטאקי עטופים בשומשום חם ורוטב טריאקי. זו הייתה מנה כל כך גדולה שאחרי שחברתי ואני אכלנו אותה יחד כבר הרגשנו שלא נוכל לאכול יותר לעולם.

קפצנו מרול אחד למישנהו טעמנו אחד ואחר כך אחר ולכל אחד מהם טעם שונה ומדהים אחר. חלקם נאים וקרירים ואחרים חמים ומטוגנים. כל אחד יכול למצוא כאן בדיוק את מה שחפצה נפשו והרי שאין זה פלא משום שאתה מרכיב את הסושי שלך בעצמך.

לאחר שחברתי חיסלה חצי מהארוחה שלי היה לי ברור שלא אתן לה לאכול את המנה שלה לבד. עיקר לאחר שראיתי את מנת הנאסיבי שהוגשה לה המורכבת מפרוסות בשר אנטריקוט מוקפצות עם ירקות ברוטב אסיאתי מתקתק ואורז. פרוסות הבשר עסיסיות ומתוקות עטפו כשמיכה מתוקה את האורז. לפעמים האוכל כל כך טעים שממשיכים לאכול רק בשביל הטעם הממכר. ואם כבר טעם ממכר, איזה קינוח אפשר למצוא במסעדה אסיאתית? מאקי שוקולד כמובן! רול מאקי שוקולד במילוי קרם מסקרפונה ותותים עם דיפ שוקולד ודיפ וניל.

טבלנו את המאקי בשוקולד ובוניל. כל אחת מאיתנו מצאה את הדרך החביבה עליה לטבול את המאקי וליהנות מהקרם האוורירי והמרענן. אני הזמנתי קרם ברולה שהגיע מעוצב בצורת משולשים בליווי עוגיות קדאיף ופירות העונה. תותים ובננות במקרה שלנו. מיד הפך הקינוח למעין קייטנה משותפת שבה נטבלו עוגיות הקדאיף שלי בדיפ שוקולד של המאקי, פירות העונה השייכים לקרן ברולה נטבלו בדיפ וניל. בין מאקי אחד לשני חברתי טעמה משולש קרם ברולה ואני בדקתי את איכותם המעולה של המאקי שהזמינה. אין ספק שלמסעדה הזו אנחנו חוזרות! אה, ואל תשכחו לבדוק את תפריט האלכוהול החדש. שם אני מבטיחה לכם כמה הפתעות.
אויאמה
דרך יצחק רבין 17, מתחם יכין
03-9235368