היי חבר… יש לך עוגת זרעוני דלעת?


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

מאפינס, כמו ילדים, הם קטנים, שובי לב במיניאטוריות שלהם ויכולים להיות בריאים לעילא או מושחתים לחלוטין, תלוי בחומרי הגלם שמהם הם עשויים. המאפין הוא מזון ילדים נהדר. קטנטנים נהנים לפורר אותו ולתרגל אחיזת פינצטה על הפירורים. הגדולים יותר יכולים להכין אותו בעצמם, כיוון שהפעולה המתוחכמת ביותר הדרושה לצורך הכנתו היא בחישה.

המאפינס, כמו תבניות השקעים שבהן הם נאפים, הגיעו לכאן מארצות הברית. אם המפגש הראשון שלכם עם המאפין לא התרחש בארץ המוצא שלו, לא בהכרח תהיה כאן אהבה ממבט ראשון.
זה קרה לי, ורוב הסיכויים שזה קרה גם לכם: אתם מעמיסים מגש בסנדוויצ'יה שאתם אמונים עליה. רבע בגט עם גבינה בולגרית, פחית דיאט משהו, כוס קפה ואולי איזה חטיף שוקולדי לעידוד מצב הרוח. אתם עומדים לפני הקופה ורגע לפני שאתם משלמים, הוא קורץ לכם: מאפין שמנמן, ארוז בעטרת נייר כמו העוגות שהגישו בימי ההולדת בגן, רובץ יחד עם חבריו בקופסה מעוצבת.

והכי חשוב: אפשר לקחת אותו לגינה או לנסיעה, אפשר להכין אותו לאורחי פתע, ובשאר הזמן הוא יכול לחכות בשקט במקפיא.


אתם מחזירים את החטיף השוקולדי ובוחרים את המאפין שיעבור אתכם את הקפה של פוסט-ארוחת –הצהריים. אתם נוגסים בסנדוויץ' ומסתכלים על העוגה המיניאטורית בחמדה. ואז מגיע הרגע: פורמים את הניילון ונוגסים.


יבש, אתם חושבים. אלו רק השוליים, המרכז חייב להיות לח ונימוח. ממשיכים לנגוס. גם הטעם לא משהו. תעשייתי, אפשר לומר. יש לתחושה הזו מילה: אכזבה.
את המשכו של אחר הצהריים אתם מבלים באתרי אוכל באינטרנט בחיפוש אחר מתכונים מוצלחים למאפינס. אתם מדפיסים כמה מתכונים שנראים לכם מבטיחים ומתחילים לנסות. ואחרי כמה נסיונות מוצלחים יותר ופחות, אתם מגיעים למאפין ב-מ' הידיעה. זה מאפין הבית, המאפין שתלמדו להפיק תוך חמש דקות בעיניים עצומות.

את מאפין הבית שלנו, מאפין דלעת ושוקולד-צ'יפס, פגשתי דווקא במזנון של בית חולים. מאפין שאין בו שמץ תעשייתיות, עסיסי ומשמח באמצע יום ארוך שהעברתי שם עם פעוטתי. זכיתי לטעום כמה נגיסות מאפין לפני שהיא צבטה באצבעות תינוקיות פירור ועוד פירור, עד שנגמר. עוד באותו ערב אותר המתכון, ויום למחרת כבר הושלמה הכנתו של אב-הטיפוס. הגירסה הראשונה התחסלה ומיד הוכנה גירסה משופרת. וכך מכינים 24 מאפינס:

מאפינס דלעת –שוקולד צ'יפס

4 ביצים
כוס וחצי סוכר
2 כוסות מחית דלעת (דלעת קלופה, חתוכה לקוביות, מבושלת עד לריכוך ומעוכה – או פחית שימורים אחת של מחית דלעת)
כוס ורבע שמן
3 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
2 כפיות סודה לשתיה
כפית קינמון
כוס (או יותר) שוקולד צ'יפס

1. מחממים את התנור לחום בינוני. מערבבים או מקציפים בקערה גדולה ביצים, סוכר, דלעת ושמן
2. מוסיפים את יתר החומרים ומערבבים.
3. מרפדים תבניות שקעים ב-24 עטרות נייר, או מצטיידים מראש בתבניות סיליקון גמישות. אופים 20-25 דקות או עד שהמאפינס מתייצבים. טועמים אחד, ועוד אחד, וכבר מתכננים את הפעם הבאה.

זו הגירסה המושחתת. אפשר להכין גירסה בריאה יותר עם אגוזים או צימוקים במקום השוקולד צ'יפס, כשחלק מהקמח מוחלף בקמח מלא והסוכר מוחלף בסוכר חום. אין לצערי תחליף לכמות השמן, אבל אפשר להתנחם בכך שהיא מתחלקת בין 24 מאפינס.