Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > טעימת יין > טעימות והמלצות של יין

עולם היין


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''הקברנה סוביניון- שיראז, מהסדרה של יקב כרמל, שהופק לאחר תסיסה והשריה על הקליפות, קיבל גוון ארגמני עמוק וארומות של פטל שחור, תבלינים ושוקולד מריר...'' יובל בלנקובסקי ממשיך לעדכן על יינות חדשים ומומלצים

'טרואר' הוא מונח המתאר את כל תנאי האקלים והקרקע המשפיעים על היין. המונח מסתורי הזה מנסה להסביר מדוע לכל יין יש אופי שונה משלו. כל יין נוצר מענבים שגדלו ב'טרואר' שונה. מאחורי המושג מסתתרת תפיסת עולם לפיה ל'טרואר' יש את המשקל המרבי על אופי ואיכות היין יותר מפרמטרים אחרים כמו סוג הענבים או מאורך השהות של היין בחביות עץ. יתרה מזאת,ישנה תפיסה ייננית הטוענת כי המשימה הגדולה של היינן הוא לא להשפיע על אופי ואיכות היין אלא להפך לנסות להתערב כמה שפחות ולתת ליין לבטא את אופי הטרואר שבו הוא גדל.

זאת תפיסה רומנטית שאומרת שכל יין מסוגל לתרגם ולבטא את אופי הקרקע ותנאי האקלים בה גדל. אני למשל נתקלתי במבקר יין בינלאומי שתוך כדי רחרוח הכוס הוא החל לפרט את אופי האקלים של שנת הבציר. כיצד השלג שהעז שירד בחודש מרץ של אותה שנה השפיע על האופי ועל הארומות של היין שבכוסו.

כנראה שמתוך תפיסה זו השיקו ביקב ברקן את אחת מסדרות העילית שלהם סדרת האלטיטיוד רזרב. בסדרה שמופיעה בשנות בציר טובות בלבד של היקב ישנם בדרך כלל שלושה סוגי יינות. כולם עשויים מזן הקברנה סוביניון, אך כל אחד מהם עשוי מחלקת כרם שונה שלה גובה שונה על פני הקרקע. (נתון המשפיע מאוד על הטמפרטורה וממילא על ריכוז הסוכר שבענב). על הבקבוקים המהודרים נוהגים לציין את הגובה של החלקות השונות: 412+,624+, ו720+.

כך עשו ביקב ברקן בכל שנת בציר שסדרת האלטיטיוד יצאה. אלא שהסדרה החדשה משנת הבציר 2006 חסרה את היין האחרון (שאגב בשנים קודמות היה המשובח מבין השלושה). מלחמת לבנון השנייה אילצה את אנשי היקב לזנוח למספר שבועות את כרם דובב הצפוני . אמנם היקב בצר את הענבים אי באמצע התהליך הודו ביושר, אנשי היקב כשאר הם גילו למגינת ליבם, כי היין אינו מספיק איכותי לטעמם ויש לגנוז אותו. זאת כנות שמעוררת כבוד והערכה לדעתי.

בכל אופן כעת מושקים שני יינות בלבד מהסדרה ה412 וה624 ששהו שניהם 14 חודשים בחביות אלון צרפתי.
הראשון להפתעתי ולטעמי נעים ומאוזן, בעל גוון ארגמני דחוס עם ארומות בולטות של פרי שחור. ככלל זהו יין שממש מוכן לשתייה עכשיו ויש בו משהו אלגנטי מאופק ומאוזן במידה. היין מאוד לטעמי והייתי בוחר בו בשמחה ללוות כל ארוחה שאשתתף בה. הואר מתאים גם למאכלי בשר וגם למנות פסטה לרטבי שמנת ולגבינות. האלגנטיות שלו הופכת אותו למתאים למגוון רחב של מנות, למעט אולי מנות של דג צלוי. ככלל אם בחרתם להזמין בקבוק יין במסעדה שאתם רוצים שיתאים למגוון של מנות עיקריות וראשונות אני חושב שזו אחת הבחירות היותר מוצלחות שתוכלו לעשות.

ה624 שונה מחברו, לצבע נוסף גוון סגלגל ויש בו ארומות פרחוניות בעיקר סיגליות וניחוחות תבלינים. היין סגור יותר והוא זקוק לחדרור כדי לשחרר את טעמיו. אלו שנכחו לצידי בטעימה טענו כי היין ישתבח עוד מספר שנים, יתכן. אישית אני מעדיף את ה412 שנראה לי יין אלגנטי במיוחד בנוף היין הישראלי. המחיר המומלץ לצרכן הוא 135 שקלים עבורם.
ואם כבר אנחנו עוסקים ביינות אדומים שווה להתייחס לשני יינות אדומים נוספים שיצאו בזמן האחרון.

הראשון הקברנה סוביניון- שיראז מהסדרה האזורית של יקב כרמל. אדום יבש שהופק משילוב ענבי קברנה סוביניון (50%) ושיראז (50%) מכרמים בגליל העליון. לאחר תסיסה והשריה על הקליפות, התבגר היין במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. היין בעל גוון ארגמני עמוק וארומות של פטל שחור, תבלינים ושוקולד מריר. השילוב של שני זני הענבים הללו הוליד כבר מספר יינות נהדרים מהשוק המקומי.זהו בסך הכל יין נחמד וחביב אולי לא משובח כמו קודמו מ2005 אבל עדיין נותן תמורה סבירה למחיר שלו כ65 שקלים לבקבוק.

אחרון וחביב, הוא הסירה מסדרת ירדן מבציר 2004 של יקבי רמת הגולן יין עשיר בטעמים ובעל גוף מלא כיאה לייו שיושן תקופה של שנה וחצי בחביות עץ. גם הוא אולי לא משובח כמו קודמו משנת 2003 אך הוא בהחלט יין מאוד מהנה שמתאים מאוד לנתחי בשר איכותיים הניצלים על המנגל. המחיר המומלץ לצרכן הוא 95 שקלים ולדעתי הוא מצדיק את מחירו.
היינות שווים את ההשקעה כל אחד מהם יכול להפוך אתה ארוחה שלכם ללא עוד סתם ארוחה אלא להוסיף לה גוון ונופח משמעותי נוסף של טעם וארומות.