חלב עם אורז, אני אתחתן רק עם ילדה מהרחוב השכן


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

כמה ניחומים יכולה להביא כפית עם מאכל במרקם דייסתי, ריח חלבי, חמימות שכבר ב''זהבה ושלושת הדובים'' הוגדרה כ''לא חמה מדי, לא קרה מדי, בדיוק מתאימה''.
כפית כזו מחזירה מבוגרים לילדות וילדים למקום ההוא שבו הילדות דומה מאוד לתמונה שזכורה למבוגרים.

פודינגי האורז הראשונים בושלו ככל הנראה בתאילנד, עם חלב קוקוס. האירופאים טעמו אורז לראשונה בימי הביניים ומיד בישלו ממנו פודינג בחלב, כל ארץ והגירסה הפרטית שלה: קרם פרש ווניל בצרפת, לימון ביוון, שמנת חמוצה במזרח אירופה. בדרום אמריקה הפודינג נתן את ההשראה לשיר הילדים ''arroz con leche'', ובדרום תל אביב, במטבח של סבתא שלי, הוא לא היה ממש פודינג אלא סתם צלחת עם תלולית אורז ספוגה חלב. עם סוכר כמובן, בעדה שלי לא ייתכן מזון ניחומים בלי סוכר.

השתכללנו, התבגרנו ונולדו לנו ילדים, עכשיו אנחנו בצד המנחם, באופן רשמי לפחות. באחר-צהריים חסר תעסוקה, או לארוחת בוקר של שבת, אפשר לרקוח את המאפה הזה שאיננו פשטידה אבל גם לא דייסה, תינוקות ומבוגרים אוכלים אותו בכפית, פעוטות וילדים יכולים גם לאחוז אותו בידיים, והעיקר: אפשר לבחור אם להכין אותו מחלב רגיל או מחלב קוקוס, בהתאם למגבלות הגיל, האלרגיה והכשרות, להמתיק לפי הטעם ולשחק במגוון התוספות של המאכל המתמסר הזה, שיש לו את היכולת המופלאה להתאים את עצמו לכל מזג אויר ולכל מצב רוח.

מבשלים כוס אחת של אורז, רצוי מאוד אורז עגול, בשתי כוסות מים. לא מפעילים אף אחד משלל הפטנטים לאורז אחד-אחד, המטרה שלנו היא הרי יצירת גוש אורז דביק ופודינגי. עכשיו מחממים את התנור ל-160 מעלות – חום בינוני נמוך. מכאן הילדים יכולים להצטרף, ולהוסיף לאורז המבושל והחם שתי כוסות חלב או חלב קוקוס, שלוש ביצים, רבע עד חצי כוס סוכר, ואת כל התוספות שאפשר להעלות על הדעת. אני הוספתי כפית תמצית וניל וחצי כוס צימוקים. אפשר לותר על שניהם, להוסיף קינמון או הל או תמצית הדרים וקליפת לימון, ג'ינג'ר מגורר (יעיל במיוחד למצוננים), אפשר להחליף חלק מהחלב בשמנת מתוקה, להמיר את הסוכר בסוכר חום, להוסיף פירות יבשים קצוצים מהמלאי העקשני מט''ו בשבט שלא מסתיים בשום אופן, ואחרי שהחלטנו על התוספות – יוצקים את העיסה הבוצבוצית הלבנה לפיירקס ואופים ללא מכסה במשך כ-45 דקות.

המאפה יוצא מהתנור ריחני ומנוקד בצימוקים. למרות הפיתוי, מתאפקים כרבע שעה עד שהוא מצטנן ומתייצב מעט. כל אחד מצטייד בכף ומתחיל לחפור, העצובים מתעודדים והעצבניים נרגעים והנרגנים מחייכים פתאום.