טעמים מאיטליה

''הפנה הוגשו ברוטב שמנת, פטריות צלויות, פטריות ושמן כמהין, בצל ופרמזן. הפפרדלה הוגשה ברוטב מעולה של עגבניות, שבבי עוף, פלפלים, זיתים ועוד...'' אדווה גן סתיו ביקרה בכרמלה סופרנו והרגישה שהיא חיה בסרט איטלקי

כרמלה סופרנו. האם תיזכרי במוחי לעד כדמות טרגית שסופגת בדממה את בגידותיו של בעלך ואפילו לא יכולה לממש את אהבתך הסודית מפחד שאהוב נפשך יחוסל ביריה, על שהעז להישיר מבט לעבר אשתו של הבוס? או שמא אראה תמיד בעיני רוחי את הקנלוני השזוף, שטוף רוטב עגבניות טריות שהוצאת תחת ידיך והגשת לטוני במטבח המואר? והקנולי החם והמתוק, אולי הוא יצוץ בראשי למשמע שמך?
כן. עכשיו שאני חושבת על זה, עם כל הצער והאחווה הנשית שאני מצליחה לגייס, אני בהחלט נוטה לכיוון הענין של האוכל.

הלך הרוח הזה היה כנראה גם בראשו של מי שהגה את הרעיון להקים בתל אביב מסעדה הנושאת בגאון את שמה של הגברת הראשונה של ניו ג'רזי.
המוח האנושי, למרות כל מה שאומרים עליו, בסה''כ די פשוט. יש התניה בסיסית שמקשרת לנו את המילה איטליה, עם המילה מאפיה ונסגרת בחיבור עם המילים ''וואו, זה היה טעים, אני לא יכולה לנשום''.
וכשאני אומרת ''לא יכולה לנשום'' אני מתכוונת לזה. זה היה שילוב של ריחות מטריפים, רעב כבד של שבת חורפית ומנות מסחררות בתפריט שגרמו לנו להזמין עבור ר', אסמכתא באוכל איטלקי ואיטלקים בכלל מתוקף היותה נשואה לאחד, ואנוכי (טוב, גם י' היה, אף אחד לא צריך לדעת שהוא בן ארבעה חודשים) יותר אוכל מלפמליה של אלטון ג'ון בימיו היפים.

התחלנו בסלט גורגונזולה מדהים, אחד כזה שגרם לי להפריע לשף בעבודתו ולנדנד לו עד שפירט באוזנינו את כל המרכיבים (עלים גדולים ויפים של מיזונה, סלק וארוגולה, אנדיב, פלחי אגסים דקים, גבינת גורגונזולה אלוהית, שברי אגוזי מלך קלויים ורוטב וינגרט סילאן) שהוגש עם פוקצ'ה יפה באופן מיוחד וטעימה באותה מידה. שניה להופיע היתה הפיצה המתפלצנת (מה זה השם הזה, אלוהים אדירים – איך אומרים באיטלקית אלוהים אדירים, אני צריכה לשאול את ר'- הוא פשוט מעליב את הפיצה, ממתי משהו טוב באמת הוא פלצני?). פיצה דקיקה, משוחה במחית פטריות כמהין ומעליה חתיכות אספרגוס חלוט, שבבי פרמזן, פטריות בשרניות ועלי רוקט שהוזלפו במיץ לימון. תענוג צרוף.

הגענו לעיקריות מגובות ברוח טובה בחסות מוחיטו מצויין וקיבלנו בברכה פנה פונגי, פפרדאלה מתפריט המיוחדים ואוסובוקו על מצע חונקי כמרים (ידעתי שמתי שהוא טוני יתעצבן, עכשיו הוא חונק את הכומר). הפנה הוגשו ברוטב שמנת, פטריות צלויות, פטריות ושמן כמהין, בצל ופרמזן. הפפרדאלה, האחות הרחבה יותר (מסכנה, לא מצאה חתן) של הפטוצ'יני, הוגשה ברוטב מעולה של עגבניות, שבבי עוף, פפרוני, פלפלים חריפים וזיתים שחורים. בסוף, כדי לוודא הריגה, הוגשה לנו מנת אוסובוקו ארומטית שכללה נתח מרשים של בשר סביב עצם, ירקות שורש ופסטת חונקי כמרים (נו, אין לי הסבר, זה האיטלקים האלה) שקיבלה על עצמה בהכנעה את הרוטב המשובח של הבשר.

יש כלל ברזל אחד עליו אני לא עוברת: אל תסרב לעולם לטירמיסו. כמה טוב שיש כללים, בזכותם חיסלנו באחת טירמיסו אוורירי משובח בכוס רגל עדינה.
כרמלה יקירתי, תודה על הכל, היה מצויין. ובקשר אליך, אל תאמרי נואש, אני אחשוב על משהו. אחרי הכל, מה כוחה של המאפיה בלי הפסטה שלה?
כרמלה סופרנו
מנחם בגין 37, ת''א
03-5622121