חמאה ומחמאה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

כל הורה לילד בגיל בית ספר מכיר את המשפט שמגיע תמיד ברגע הכי פחות מתאים:
''המורה-אמרה- שצריך- מחר'' , שיכונה להלן בראשי התיבות האש''ם מה שבהחלט הולם את המבט האשם שיש לצאצא בעיניים כשהוא מודיע על המשימה התורנית. האש''ם מגיע בדרך כלל בשעת ערב מאוחרת, כשאתה בטוח שכבר סיימת את כל חובות היום.

הנה יוצא לו ילדך מחדר האמבטיה, חפוף, ריחני ועוטה פיז'מה, ובהבעה של קוקר-ספאנייל (תערובת של חוסר-אונים, תחנונים, ואמון מוחלט שאתה כבר תמצא דרך להציל אותו) מבשר לך שהמורה-אמרה-שצריך-מחר דגם של בית המקדש/ אביזרים להתקנת מעגל חשמלי/ טקסט מלא של מגילת העצמאות/ מאכל אופייני לעדה שלנו.

עד כה עמדתי במשימות בכבוד, פחות או יותר. עד אותו ערב שבו התבשרתי שלמחרת הילדים עושים ''ארוחת בוקר של חלוצים'' וכל קבוצה צריכה להביא פרודוקטים. הצצה מהירה במצאי במקרר הבהירה שהחלוצים שלנו ייאלצו להסתפק בביצים קשות, סלט עגבניות (המלפפונים בדיוק נגמרו), ממרח חצילים מקופסה וחמישה זיתים שחורים.

כל זה עוד היה עובר בשלום, ואפילו זוכה בהערכה על ההתארגנות המהירה, לולא התחרות שבאה מכיוון לא צפוי: אבא יצירתי אחד שלימד את הילדים בקבוצה של בנו לחבוץ חמאה, והשאיר מאחור חלוצים חמוצים.

אז הנה לכם הפטנט, שכוחו יפה גם למשימת ''המורה-אמרה-שצריך-מחר-מצרכים-להכנת- מאכלי-חלב-לשבועות'':
המצרכים הדרושים: מיכל שמנת מתוקה להקצפה
בקבוק ריק ונקי של חצי ליטר, עם פקק (של מים מינרלים למשל)
לחלוצים-גורמה אפשר להוסיף גם מלח, שום כתוש ו/או פפריקה
ולקבל חמאה מתובלת.
ההכנה כיפית במיוחד: יוצקים את השמנת המתוקה לבקבוק, מוסיפים תבלינים אם רוצים,
סוגרים היטב ומתחילים לנער. לאט לאט, לנגד עיניהם המוקסמות של הילדים, תוך כדי הניעור השמנת מתחילה להתעבות לקצפת, ואחר כך הופכת פתאום לחמאה רכה וטעימה.