Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> בית קפה למה!לא, ברמת גן

למה!לא


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''פילה הדג הגיע רך, חם ומצופה במעטפת דקיקה של בצק, טעמו היה עדין וריחו נפלא. אמא התענגה על ארבעה השיפודים בשרניים בטעם חמוץ מתוק...'' שירי טוב יצאה לבלות עם אמה בלמה!לא והבינה למה אמה אוהבת כ''כ לאכול במסעדות

אמא שלי היא אחת הבשלניות הטובות בעיר. כולם מכירים בזה: הדודים, השכנים, חברי הילדות שהעדיפו לאכול צהריים אצלנו מאשר בביתם ואפילו החברים מהעבודה שזוכים לאכול מהמטעמים שאמא שולחת בכל סוף שבוע. היא ירשה את היכולת הזו מסבתא שלי ויום אחד, כך אני מקווה יחליטו הגנים הללו להתעורר לחיים גם אצלי ואולי אז מישהו יעז לאכול משהו שאני מבשלת. אבל מה שמוזר באמא שלי, זה שדווקא היא לא ממש אוהבת לאכול את מה שהיא מבשלת. היא תמיד תעדיף לאכול אוכל קנוי, מוזמן הביתה או במסעדה.

וכך בצהרי יום שישי, אחרי שסיימה לבשל הררי אוכל בסירים ענקיים, קבענו להיפגש אני ואימי במסעדת למה!לא שבפארק הלאומי ברמת גן. אני הגעתי ראשונה וכדי להעביר את ההמתנה לאמא בנעימים, חיכיתי על הספסל בפארק. מסביב לי אמהות מטיילות בעגלות עם ילדיהן, רוכבי אופניים מכל הגילאים, ילדים משחקים, ורק אצל אמא, שכרגיל מתעכבת, הסירים עוד על הגז ועוגות נהדרות מתממשות בצורה וריח בתנור.

לאחר שעה ארוכה של המתנה, הצליחה אמא להתפנות סוף סוף מענייני המטבח ולפגוש אותי במסעדה. אמא הזמינה למנה ראשונה פטריות טמפורה ברוטב חמאת בוטנים צ'ילי מתוק, ג'ינג'ר שום וסויה, ואני הזמנתי הום פרייז בצ'ילי וטריאקי יפני. פטריות יער ענקיות מטוגנות ועטופות במעין בצק הגיעו אתל שולחנה של אמא. המנה הייתה ענקית ולבדה הייתה יכולה להשביע כמו מנה עיקרית. הפטריות היו בשרניות ורכות ונתונות במעטפת פריכה. התיבול היה עשיר במיזוג של מרכיבים רבים שהתאחדו לכדי טעם נהדר. ההום פריז שלי הגיעו בצורת תפוחי אדמה חתוכים לקוביות חרפרפות וקטנטנות- גודל שמיקסם את הפוטנציאל האדיר שטמון בתפוחי אדמה. מעל ההום פרייז פוזרו גרגירי סומסום- תוספת מקורית שמשדרגת את הטעם.

את המנה העיקרית הזמנו יחד עם המנה הראשונה ולכן, למרות שהמנות הראשונות היו מעולות והיו מספיק גדולות כדי להשביע אותנו בקלות, השארנו צלחות חצי מלאות כדי שיהיה לנו מקום בבטן למנות העיקריות. אני הזמנתי פילה קט- פיש בטמפורה עם רוטב סויה וג'ינג'ר, שהגיע מלווה באורז (ישנה אפשרות לתוספת צ'יפס או פירה במקום האורז) ואמא הזמינה שיפודי יוקיטורי צ'יקן עם פלפל אדום ובצל יפני. פילה הדג הגיע רך, חם, ומצופה במעטפת דקיקה של בצק, טעמו היה עדין וריחו נפלא כל כך שרוטב הצ'ילי היה מיותר ובחרתי ליהנות מטעמו של הדג כפי שהוא. אבל מה שהיה הכי כיף באותו יום היה לראות את אמא מתענגת על ארבעת השיפודים הבשרניים שהונחו לידה. טעמם היה חמוץ מתוק כאשר תיבול הסויה היה דומיננטי. בצלצלים מעט חרפרפים הפרידו בין נתח עוף אחד לשני והוסיפו נגיעות של טעם בצלצלי לעוף. פלחי תפוז על השיפוד הפכו את המנה לאסתטית ואף היוו מעין טעימת אתנחתא בין הבצלצלים והעוף. לראות את אמא, שעבדה כל כך קשה להכנת ארוחת השישי מתמוגגת כל כך מאוכל שהוכן עבורה, הוגש לה, והיא אפילו לא הייתה צריכה לשטוף כלים.

ישבנו שתינו שבעות ונינוחות. באותו רגע הבנתי למה אמא שלי כל כך אוהבת לאכול במסעדות. היא פשוט צריכה שיפנקו אותה. אבל אצלנו במשפחה גם המצומצמת וגם המורחבת, כולם התרגלו, שהתבשילים הכי טובים יוצאים מסיריה של אמא, והעוגות הכי טובות נאפות בתנורה, אז למה לנו בכלל לטרוח לבשל?
אמא ניצלה את רגעי ההרהור שלי ומבלי שהספקתי להגיד ''אמא, אני כבר מפוצצת'' היא כבר הספיקה להזמין פאי שוקולד בלגי. פאי עגול וריחני הונח על שולחננו ומיד הצטיידנו שתינו בכפיות, והתחלנו לחפור. הפאי היה מצופה בשברי בוטנים ונתון בתוך בצק פריך ונימוח. מסביב לו ניצבו בחן שלושה מוקדים של קצפת עם סירופ שוקולד ופקאנים מסוכרים. קוטרו החיצוני של הפאי היה שוקולד יציב אך רך שהתמסר בקלות לכפית, ובהדרגה ככל שהכפית התקרבה יותר ויותר למרכז, מרקם השוקולד הפך לנמס יותר ורך יותר- ממש תענוג!

באותו רגע רציתי לקום ולחבק את הבשלן שאחראי על זה, שאחרי יום עבודה קשה, אמא שלי זכתה לאחר הצהריים כל כך מפנק. למען האמת, אני צריכה להגיד תודה גם למלצרית, לברמן לקונדיטור ולשוטף הכלים ואולי אף להציע את עצמי בתור עובדת (נטולת ניסיון, אבל עם פוטנציאל גנטי) וללמוד את רזי המטבח של למה! לא כדי שאוכל ולו פעם אחת, לפנק את אמא ולהזמין לארוחת צהריים לא פחות טעימה מהארוחה הנהדרת שאכלנו באותו אחר הצהריים של שישי בפארק הלאומי ברמת גן.

המסעדה נסגרה ובמקומה נפתח בית הקפה קקאו