Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> דה סטריטס: קפה שווה

קפה שווה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''אני הסתערתי על ארוחת הבוקר העשירה שלי, ונשנשתי מהלביבות הטעימות, וטל דחף את המבורגר בלי למצמץ...''. עיינה גל מנסה להבין מהם הרכיבים הסודיים, שהופכים את דה סטריטס התל אביבי מסתם עוד בית קפה, לבית קפה שווה באמת

מעניין לפעמים לנסות ולשים את האצבע על הנקודה שהופכת בית קפה, מסתם עוד מקום - למקום שווה. ייתכן והאנשים היושבים בו הם העושים את ההבדל; הצוות, מן הסתם, ורמת המגניבות שלו, תורמת; ויש משהו בלתי ניתן להגדרה גם באווירה הכללית, שמשפיע אפילו יותר משני הגורמים הראשונים שהוזכרו. איכשהו, מיד כשנכנסנו לקפה ''דה סטריטס'' הבחנו במשהו הזה, וטל אמר: ''אהה, לא אמרת לי שהולכים למקום שווה''.

לא ידעתי שהולכים למקום שווה. בפעמים שעברתי ליד דה סטריטס, הממוקם בצומת די מרכזית על רחוב קינג ג'ורג', חשבתי שמדובר בעוד בית קפה גדול וסואן, ולא התעמקתי בהתבוננות פנימה. עכשיו, בדיוק כמו טל, ממבט אחד קצר יכלתי להבין שזה לא מקום סתמי, אלא שמדובר באחד מהמקומות שרוח המגניבות שורה עליהם. האנשים שישבו שם היו אנשים נכונים, את הברמן הכרתי, ובאופן כללי - משהו במקום דיבר בשפה הנכונה.

התישבנו בחוץ, בפינה עם נדנדה זוגית נחמודת, וביקשנו לאכול. אלא שזה לא היה כל כך פשוט: בשביל בית קפה התפריט של דה סטריט בהחלט גורם לך להתלבט. בא לי שקשוקה או סתם ארוחת בוקר? הרהרתי, אבל טל כבר ידע שהוא רוצה המבורגר. בתפריט ליד ההמבורגר צדה את עיני מנה מיוחדת למקום, לביבות כרובית ומנגולד. הבנתי שאין מנוס, והולכת להתבצע כאן בליסה רצינית. הזמנו קצת מהכל, ושולחננו הקט נמלא כל טוב. אני הסתערתי על ארוחת הבוקר העשירה שלי, ונשנשתי מהלביבות הטעימות, וטל דחף את המבורגר בלי למצמץ. בשולחן לידנו ישבו שתי בנות על שתי קערות מרק מפתות, והן גרמו לי לרצות לחזור בעוד ערב חורפי ולנסות גם את הצד הזה של המקום.

אחרי ששבענו נשענו לאחור, שתינו קפה טוב והסתכלנו על העוברים ושבים ברחוב ועל האנשים שישבו לידנו בקפה. בלי לשים לב גילינו שהזמן רץ ושאנחנו יושבים שם כבר די הרבה זמן, ואני חשבתי לעצמי שזה כל העניין בבית קפה שווה- היכולת שלו לתת לך חוויה ביתית ונינוחה, שתשקע בה עד שתשכח שאתה בכלל שם. אבל עכשיו כשנזכרנו, היינו חייבים לקום ולחזור לחיים. סיכמנו שמדובר במקום חזק שמוזר שלא שמענו עליו, ושלמרות שאיננו תושבי השכונה עוד נשוב אליו. מה היתה הנקודה המדויקת שהפכה אותו לשווה? אין לדעת. תגשו, תתישבו, וכבר תרגישו לבד.