Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> לשבור את הרעב במסעדת למון גראס

לשבור את הרעב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''המנה הקמבודית כללה נתחי אנטריקוט רחבים, חציל פריך, פלפלים, בזיליקום, והמון חזה אווז מעושן. כל הכבודה הזו נחה על אורז מאודה, ספוג ברטבים...''. דניאל לוין וחברו הגיעו מורעבים למסעדת למון גראס הכשרה, ויצאו שבעים ומרוצים

השעה - עשר וחצי בערב; המקום – מרכז תל אביב; הדמויות - שני סטודנטים רעבים, אחרי יום משוגע של סידורים ולימודים; המשימה – לשבוע, ומהר; הבעיה – ארז לא מוכן להתפשר על פלאפל בפיתה.

אז ירדנו מהאוטובוס באבן גבירול, והתחלנו ללכת, בתקווה למצוא אוכל שישביע אותי ויעמוד בסטנדרטים של ארז. אני כבר נשברתי והצעתי להיכנס לאיזה סופר ולקנות בורקסים, אבל ארז כבר חצה את הכביש בריצה, אל עבר הפיתרון – מסעדת למון גראס הכשרה. נכנסנו למסעדה רעבים כל כך, שהתחלנו להזמין כל מה שנראה לנו טעים. רק כשהמלצרית שאלה אותנו אם אנחנו באמת מתכוונים לאכול ארבע מנות ראשונות ושש עיקריות, הצטמצמנו...

התחלנו ברול סושי inside-out במילוי פטריות, טופו ורוטב טריאקי. אף פעם לא הבנתי למה לא מכניסים פטריות לסושי, והטעימה הזאת הבהירה שמדובר בחמצה ענקית – הרעיון לא פחות מגאוני. על טופו אני לא משתגע, אבל הוא בהחלט הוסיף טעם אסייתי מיוחד. הזמנו גם גיוזות עוף – כיסוני בצק מאודים, שהכילו בשר עוף רך ומתקתק, והיו פתיחה מעולה כי הם גם ריפדו טוב את הבטן, וגם עשו לי תאבון בדיוק למנות שהגיעו אחר כך.

נראה לי שהמלצרית סיפרה לטבח כמה אנחנו רעבים, כי העיקריות שהזמנו נראו כמו מנות משותפות שנועדו לכמה אנשים (לומר מנות נדיבות על מנות כאלה יהיה מעליב). מיד כשהמנות הגיעו הסתערנו עליהן בכפות ומזלגות, והתחלנו לגלות את כל המרכיבים. מנה של פאד סיו כללה אטריות אורז רכות וטעימות, נתחים של עוף, בצל ירוק, נבטים, ביצה ורוטב מתוק שהכיל גם סויה. כיאה למטבח האסייתי, הירקות הוקפצו בווק ונשארו קצת פריכים, והמנה הייתה מתוקה, אבל לא באופן מוגזם.
המנה הקמבודית כללה נתחי אנטריקוט רחבים, חציל פריך, פלפלים בצבעים שונים, בזיליקום, המון חזה אווז מעושן, בצל וקינמון. כל הכבודה הזו נחה על אורז מאודה, ספוג ברטבים. חווה האווז היה מעולה, אולי בגלל שהתבשל עם כל שאר המרכיבים, והרוויח עוד טעמים וריחות. גם האורז, שבדרך כלל נחשב לפחמימה סתמית, הפך לגולת הכותרת של הארוחה כולה, בגלל שבכף אורז אחת יכולנו לטעום את כל שאר המנה.

הרעב אמנם התחיל להיעלם, אבל בכל זאת פנינו להזמין קינוחים. ארז בחר במרקיז שוקולד, עוגת גלידה קפואה, שהכילה מוס שוקולד, עם טעמים של קפה וברנדי. למרות הריכוז הגבוה של שוקולד, ארז חיסל את המרקיז בלי בעיה בכלל.
אני, כמיטב המסורת, מצאתי לעצמי קינוח בלתי שוקולדי, ובלתי מנוצח – בכל המובנים. כדור גלידה מצופה בבצק חם ומתוק, שטוגן בשמן עמוק. השילוב המסחרר הזה של קר בתוך חם מעיף את בלוטות הטעם באוויר, ועוד לא דיברתי על הרוטב. כל הכדור הזה (שהיה בגודל של תפוז גדול) ישב בתוך סירופ מייפל סמיך ואמיתי, כשמסביבו מפוזרות המון חתיכות של אננס. זה אחד הקינוחים הכי מספקים שיצא לי לאכול.

המשימה הושלמה בהצלחה. את העיקריות סיימנו בקושי, אבל את הקינוח שלי גם ארז לא הצליח לסיים, למרות שהוא מאוד רצה. כמסעדה, למון גראס הוכיחה שהיא מסוגלת להשביע אנשים רעבים מאוד ובמחירים סבירים. עכשיו רק נשאר לדגום את תפריט המשלוחים שלהם, כי אין ספק שזה פתרון מעולה לסטודנטים שלומדים אל תוך הלילה.

למון גראס
אבן גבירול 22, תל אביב.
057-6951268