גברים בעבודה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

פעם, כשרצינו לקנות זוג ליוויס ראוי היינו נוסעים ללונדון מיניסטור הישן והטוב וחוזרים משם עם זוג מכנסיים חלומיות. זה היה לפני שנשטפנו במבול הקניונים המנוכרים שצצו בכל פרבר או מחלף. הכל היה אז יציב יותר ואפילו המסעדות מכרו אוכל, ולא תדמית.


ישנן מסעדות המצליחות בזכות החיבור לז'אנר ולמקום מסוים וקבוע. כזוהי פם-פם הותיקה והטובה. מסעדה של אוכל אמיתי.

באותם צהריי יום חול היינו שניים, גברים שעובדים בסביבה, פחות משעה לכל הפסקת הצהריים. בימים כאלה אנחנו תמיד מוצאים את עצמנו מגיעים שוב לפם פם: לא צריך להתלבט, השרות מצוין האוכל טרי, מדויק ומגיע בזמן, אתה יודע מה תקבל (קיבלת את זה בדיוק עוד בימים שקנית ליוויס) ואפשר פשוט לדבר על כדורסל. מכבי, לצורך הדיוק.

למרות שידענו ששיפודי הפרגית בדרך, לא יכולנו להתאפק, עקפנו את העיסקית (מרק, סלט, בשר, מיץ וקפה) ורמזנו למלצר שיביא את הקלאסיקה הנקראת חומוס פטריות: חומוס משחתי מצוין, מעליו תערובת פטריות ובצל מטוגן עם תבלינים ''כמו פעם'', כמעט אוכל של בית. הסחוג שאכלנו ליד חריף במידה, לא מפרק אותך לגורמים וכך גם החמוצים, חריפים, ועושים חשק לעוד. והטחינה בצד, טעימה מאוד. נרגענו, אפשר להתחיל להעלות זיכרונות מהפיינל פור.

הלכנו יחד על הפרגיות (קשה לומר שהייתה התלבטות מסודרת והחלטה בקצה, זה פשוט זרם אלינו) שני שיפודים יפים, טריים ורכים ואנטריקוט מצוין, כמו שאנטריקוט בגדולתו צריך להיות. הצ'יפס הגיעו בצד, חתוכים גדול ובהחלט לא תעשייתיים והעסק, אין מה להגיד, פשוט דפק. מסעדה או לא מסעדה?

חשבנו על זה שעם חלוף השנים והתרבות המסעדות על ציר קרליבך קפלן לא עשו רק טוב למסעדות. ההרגשה היא שיש הרבה מאוד אוכל, אבל בסוף אתה רעב: לאוכל רציני, לשרות קשוב ובעיקר להתייחסות עניינית אליך ואל הרעב שלך. הקפדה על חומרים, טריות ויציבות כי הבן אדם, רוצה אוכל ולא שעשועים. לא בהפסקת צהריים של שעה.

קינחנו עם קרם בוואריה, אלא מה. הקינוח האולטימטיבי, עם אגוזים וסירופ שוקולד מלמעלה. היום מתקיים הדרבי שלאחר האליפות, צריך לחזור למשרד. אין כמו פם פם.

אבן גבירול 30,לונדון מיניסטור
תל אביב
טלפון: 03-6969484

שעות פתיחה כל יום 10:00-24:00
יום שישי סגור

ארוחה עסקית – מוגשת לאורך כל היום