לרצות פולניה

''לעיקריות הוגשו שקשוקה מבעבעת, שהומלצה בחום על ידי המלצרית, והוגשה עם לחם לבן וחמים. השקשוקה התאפיינה בטעמים חזקים של עגבניות, בצל ושום...''. מסעדת MC2 הצליחה לרצות לא רק את דניאל לוין – אלא גם את אמו הביקורתית

קשה מאוד לרצות פולניה. תמיד משהו חסר – קטן מידי, שמן מידי, יקר מידי. אמא שלי לא מתפשרת על כלום, והרבה זמן חיפשתי מקום שימצא חן בעיניה. האמת היא שאני מבין אותה – היא לא מחובבי הבשר, ומפריע לה שמזון בריא בדרך כלל מתמצה בעלים וגרעינים. גם על איכות המזון היא לא מתפשרת, אבל מסעדות שף תמיד נראו יומרניות בעיניה. מבחינה זו, 2MC ענתה על כל הציפיות. המסעדה היא אמנם מסעדת שף, אבל חלבית, וכשרה, וממוקמת ב''בית הגדול'' בביתן אהרון, אחוזת אבן עתיקה שבעבר היוותה את תחילת ההתיישבות בעמק חפר, והיום משמשת כמתחם אירועים יוקרתי. מלבד המסעדה, כולל המתחם כולל שני אולמות לאירועים עסקיים, מדשאה, פינת ישיבה בצל, ודק עץ שמשקיף מערבה אל העמק, כולם מעוצבים בצורה אלגנטית.

ביום שישי באותו שבוע הגענו למתחם MC2, אמא ואני, במטרה לאכול ארוחת בוקר. בחרנו לשבת במתחם שמשקיף על המדשאה הקדמית, שבה התקיימה חתונה קטנה, ודפדפנו בתפריט, שעשה את אמא מרוצה: השף טל בן עזרא הרכיב פה תפריט ממוקד, וקולע לטעם שלה, עם מספר מרקים, פסטות, קישים, ועוד. בימי שני ורביעי, מוגשת פה גם ארוחת שף בת שמונה מנות. שתינו מיץ תפוחים שנגרס במקום, עם מרקם סמיך וטעם אמיתי של תפוח, והתפנינו להזמין.

למה ראשונה הזמנו יחד לב חציל. החציל, שנעשה בצורה מדויקת ולא נחרך יותר מידי, הגיע בקערה עמוקה, ועליו פרוסות ארוכות של גבינת עיזים, שנתנה ניגוד טעמים וטיפת חמצמצות. מלמעלה פוזרו זרעי עגבנייה ועלי מיקרו ביבי סגולים. בניגוד למנות שף אחרות, כאן התוספות לא באו על חשבון המנה עצמה, ויכולנו ליהנות מהחציל בצוותא. בינתיים, הביאה לנו המלצרית לטעימה מספר מנות שהוגשו בחתונה שהתקיימה במתחם. קרוסטיני חם ופריך הגיע בליווי עגבניות טריות, בזיליקום, פטה ושמן זית. אולי זה ישמע מוזר, אבל שמן הזית היה מהטעימים שיצא לי לאכול. כמו כן הוגשו לנו שתי כוסות שוט, עם מרמלדת עגבניות שרי מתוקה, ומעליה - יוגורט חמצמץ.

לעיקריות הוגשו שקשוקה מבעבעת, שהומלצה בחום על ידי המלצרית, והוגשה עם לחם לבן וחמים. השקשוקה התאפיינה בטעמים חזקים של עגבניות, גמבה, בצל ושום, והייתי מסוגל לאכול אותה בבוקר, בצהריים ובערב.
לצידה, קיבלנו רול תרד, שגולגל עם גבינת פטה עיזים, רוטב פסטו, פרמז'ן, עלים ירושים ווירקות קלויים, ובהם פלפלים אדומים וזוקיני. הרול הוגש פרוס לפרוסות עבות ובשרניות, והיה בעל איכות ממכרת, אולי בגלל הבצק הייחודי (בצבע ירקרק), או השילוב של כל כך הרבה מרכיבים, שכל אחד הם יכול לעמוד בפני עצמו.

אמא שלי אכלה, שתתה מים צוננים בכוסות שקוררו מראש, פיזרה חיוכים מרוצים, ואף חלקה מחמאות לרול, באומרה: ''זה כל כך יפה וטעים, ולא פלצני''. בינתיים, שבה המלצרית שלנו וחילקה בין שולחנות המסעדה מנה נוספת מן האירוע: טרטלטים, בסיסי בצק פריך מתקתק, במילוי קרם פלפלים או קרם שקדים.

תפריט הקינוחים כולל שוטים של מוס שוקולד וקפה, וגם קרם ברולה, אבל אמא שלי נתפסה לעוגת הגבינה שהייתה מוקצפת ואוורירית במיוחד. יחד עם העוגה היא הזמינה תה צמחים שנעשה במקום והכיל ג'ינג'ר, מקל קינמון, הל, ציפורן ונענע – כולם שלמים. הפרופיטרולים, שלקחתי אני, היו רכים וממולאים בקצפת, וטבלו במרק שוקולד סמיך עם ליקר תפוזים שהוסיף ריחות אלכוהוליים משכרים. הייתי שמח לטבול ברוטב השוקולדי הזה גם פירות טריים.

המשימה, אם כן, הוכתרה בהצלחה. בדרך הביתה אמא שלי כבר הרימה טלפון לחברה שלה, וקבעה לשבת איתה לעקפה ועוגה, במסעדת MC2. אכן קשה לרצות פולניה. קשה - אבל לא בלתי אפשרי...

MC2
בית הראשונים, הבית הגדול, ביתן אהרון.
09-8666707