עיסקיות באוירה ניו יורקית בשולץ


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

מסעדות בראשון לציון

זו לא חכמה לומר על מסעדה ש''יחסית לראשון לציון'' היא טובה, השאלה היא האם המסעדה ראויה לסטייה של 4 ק''מ (מצמת בית דגן), ובקיצור האם מדובר במסעדה טובה באמת, אובייקטיבית. אז זהו, שכן. שולץ היא מקום וותיק (למעלה מחמש שנים – נצח במקומותינו) שלאחרונה, הורחב לכדי לאונג' בר בסגנון ניו יורקי ושופץ בהשקעה גדולה וניכרת לעין. סיפרו לנו שהמקום הפך מכבר ל''מוסד'' המארח סלב' מקומיים ועד היום כבר הכירו בו והציעו נישואין זה לזו 15 זוגות, מהם שני ברמנים... כשנכנסנו, הליידי שרה בלוז ובמרכז החלל הגבוה מאד נגלה לעינינו בר גדול ומצויד היטב (תשעה ברזי בירה, ששה מהם מיובאים, ומערכת מתוחכמת לשינוע הבירה מהמחסן לחבית), מסביב לו שולחנות לזוג וכמה ספות מזמינות. הצבע השולט אפור, התאורה שומרת על אפלולית ובה-בעת מאירה היטב את השולחן. על הקירות, תצלומי ענק מרהיבים.

הזמנו עסקיות שמתומחרות, כמקובל כיום, בשיטה של ארוחה שלמה במחיר המנה העיקרית. מרק היום היה מרק בטטה שהיה סמיך בדיוק במידה, מתוק במידה, ניחוח עדין של ג'ינג'ר ליווה אותו ולידו, מנת אנטי-פסטי נדיבה (בטטות, קישואים, חצילים, פלפלים, בצלצלים, שום וסלט עלי ''בייבי'' עם רוקט) שביטאה איפוק אלגנטי בטיפול בחומרים ולכן, הייתה מצוינת.

לעיקריות הזמנו סטייק אנטריקוט ברוטב שמנת והתלבטנו בין המבורגר (שהוא לטעמי מבחן עליון לארוחה עסקית) לבין כבד עוף שתיאורו בתפריט פשוט הרס אותי: ''מוקפצים ביין אדום, שום, בצל,עשבי תיבול ברוטב תותים פיקנטי''. הייתי חייב לטעום את רוטב התותים. ובכן, את ההמבורגר (300 גרם 55 ₪) ככל הנראה הרסתי במו פי כשביקשתי אותו עשוי ''בלי דם'' וייבשתי אותו, יחד עם זאת, ברור שהיה לו פוטנציאל.

שותפי לארוחה אמר שהסטיק (300 גרם 59 ₪) היה הכי טוב שאפשר לצפות לו (ולא פלא, כשלרשות השף עומד מקרר ליישון בשר), אבל הכבדים ברוטב התותים (46 ₪) היו שווים את ארבעת הקילומטרים. מנה נהדרת, רגישה ומאוזנת (אף כי הפירה עליו היו מונחים הכבדים, מלבד כאלמנט לשמירת חום המנה, מיותר).

ליד הבשרים, תעשו לעצמכם טובה והזמינו את מה שקרוי בשולץ ''הום פרייז'' (והמתכון, באדיבות השף, ניר זיסמן, פשוט עד מביך: מבשלים – גם במיקרו - תפוחי אדמה חתוכים לקוביות גדולות, עד שמתרככים, לפי מבחן הקיסם, מטגנים בצ'יפסר עד להזהבה ומערבבים בקערה עם רוטב צ'ילי חריף- מתוק. מעל מפזרים עירית קצוצה וזהו).

מנות אחרונות (לא כלולות בעסקית, אך מוצעות במחיר מוזל במסגרתה), אמנם לא ממטבח המסעדה עצמו, אך מעשה ידיה של קונדיטורית לא תעשייתית, היו טובות: ''סנדביץ''' של עוגיות תחרה דגנים, בעלות מרקם נעים ורך מכסות קרם שוקולד לבן ושוקולד שחור (הטעם העדין של השוקולד הלבן קצת הולך לאיבוד בעושר המנה) ומוס ערמונים המוגש כ''קרמבו''.

שירות כמו שצריך. המלצר מכיר את המנות ואת הרכביהן, את המסעדה וההיסטוריה שלה, נמצא כשצריך אותו אך בלי לנדנד.

על מה שקורה שם בערב, רק שמענו סיפורים- שאין לנו סיבה להטיל בהם ספק- כמו שבכל ערב מאכילה המסעדה שני סבבים, כמו ה d.j. המופלא (בלוז, ג'אז, סול וכיוב'), כמו על הסלקציה שלא מעבירה קטינים (מתחת לגיל 25), כמו על העובדה שכדי לזכות באחד מ-44 השרפרפים המוגבהים שליד הבר צריך להזמין מקום יומיים מראש

לסיכום: אם אתם בראשון לציון – חובה. אם נסעתם מרחק של ארבעה קילומטר – לא תתאכזבו.
ובמשפט אחד: בר-מסעדה שסודו בניהול מקצועי לעילא ובימים טרופים אלה, לא צריך יותר.

הרצל 30,מרכז ראשון סנטר, ראשון לציון
טלפון: 03-9506319