Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> מסעדה נמסטה הכשרה שבאשדוד: שלום, הודו

שלום, הודו


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''הבשר היה רך ועדין ובאופן כללי תענוג לחיך, כזה שמזמין התלבטות האם לסיים את המנה בידיעה שלא תוכל לאכול יותר לפחות בשבוע הקרוב...''. שיר כידן, בתולת אוכל הודי, זכתה להתנסות חיובית ולחוויה לימודית במסעדת נמסטה הכשרה שבאשדוד

על הטיילת של אשדוד, בבניין שצריחיו ומגדליו משווים לו מראה ממדינה אחרת במאה אחרת, נמצאת המסעדה ההודית נמסטה. האמת? אף פעם לא טעמתי אוכל הודי. חברותי המודעות היטב לטעם הקולינארי שלי, העדיפו לחסוך ממני (ובעיקר מעצמן) את החוויה, שתחילתה ברורה אך את סופה אין לדעת. סבלנותן השתלמה וסקרנותי שהתעוררה לבסוף התקבלה בגיחוך מהול בספקנות. אין ספק, קיבלתי נקודות זכות על הרצון לנסות, אך עצם הצלחת המבצע נראתה להן תלויה בספק.

לצורך העניין נבחרה אחת מחברותי לשמש כמלווה צמודה, וכל הדרך מתל אביב היא סיפרה לי על כל ההמלצות הנהדרות ששמעה מפי בני העדה על המסעדה שאליה אנו נוסעות. לא הייתי לגמרי בטוחה אם היא באמת שמעה כאלה המלצות, או שהיא פשוט מנסה לוודא שלא אשתפן באמצע הדרך והיא תיאלץ לוותר על הארוחה הטובה שכה ציפתה לה ולעשות פרסה לכיוון מקדונלדס.

מייד עם הכניסה הבנתי שלא מדובר בסתם עוד מסעדה הודית, אלא במסעדה הודית הארד קור. כזו שבעליה עלה מהודו והחליט שכדי למצוא את פרנסתו בישראל כדאי שיחזור למקורות ויעשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. אוכל מבית אמא. כשחקני חיזוק הוא שכר פועלים הודים, ולכן לא רק האוכל הוא הודי אותנטי, אלא גם השפה השלטת והעיצוב במקום הם הודים פר אקסלנס.

לאחר שהזמנו את הארוחה קיבלנו לנשנוש ראשוני פפרדם, לחם פריך מטוגן דק מקמח עדשים עם מגוון מטבלים כגון קארי ירוק, תערובת מנגו, גזר וקארי כתום ועוד. לחם הנאן שהזמנו הזכיר לי מאוד את טעם לחם השום המקובל, אך בניגוד אליו הוא קריספי יחסית, והשום והגמבה הקלויים נתנו לו ארומה וטעם פיקנטיים. נאן תפוח אדמה, לעומת זאת, הזכיר לי יותר פוקאצ'ה. מבטי הזלזול שהגיע מכיוון חברתי הבהירו לי שאולי עדיף היה שאשמור את הערותיי לעצמי, ואתחיל לכבד את מטעמי העדה.
לא שהייתי צריכה איזשהו תמריץ, אבל האס אמ אסים שהתחלנו לקבל מהחברות שנשארו בבית עם בקשות לדוגי בג זירזו אותי להמשיך לאכול. הצ'יקן פקורה, כנפיים מתובלות ומטוגנות בציפוי פריך, הייתה המנה הטעימה ביותר לדעתי. כמי שעיקר תזונתה מגיעה מעוף ותוצריו, התלהבתי מהתבלון המיוחד ומהמרקם הרך והנימוח בפה. כקונטרה אלי, הזמינה חברתי את הפקורה ירקות. חציל, בצל ותפוחי אדמה מצופים בקמח חומוס קראנצ'ים וטעימים. הירק המצטיין בסדרה היה הבצל, שטעמו העדין השתלב מצוין עם מעטפת קמח החומוס.

לקראת המנות העיקריות, הונחה על השולחן פלטת חימום עם נרות דולקים בתוכה. עליה, בכלי מסורתי, הוגש הבירייני עוף - אורז בסמטי עם נתחי עוף מתובלים בקארי, מקושט בשקדים קלופים. חברתי השתלטה עליו בשמחה מרובה.
ובאשר אלי - לאחר התלבטות ארוכה בין הצ'יקן טיקה והרשמי טיקה, החליט בעל הבית ליצור לי מנה מעורבת, כדי שאוכל להשוות בין הטעמים. חוויה לימודית כבר אמרנו? שתי המנות מורכבות מנתחי עוף המושרים במרינדה, אלא שהמרינדה שבה הושרה הרשמי טיקה עדינה יותר, ולכן טעמו אינו פיקנטי כמו של הצ'יקן טיקה, אלא מעודן יותר ומתאים לבעלי חיך עדין, שאינו סובל טעמים חזקים. הבשר היה רך ועדין ובאופן כללי תענוג לחיך, כזה שמזמין התלבטות האם לסיים את המנה בידיעה שלא תוכל לאכול יותר לפחות בשבוע הקרוב.

מסעדת נמסטה סיפקה לנו חוויה הודית אמיתית: החל מהשפה השלטת במקום, דרך העיצוב, ועד לגולת הכותרת של ההמסעדה - האוכל ההודי המקורי. לכל מי שהתגעגע לחלק מהטעמים של הטיול הפוסט צבאי ורוצה, להיזכר או לכל אלה שמתכננים לנסוע ורוצים להתרגל לטעם – זה המקום.

נמסטה
הטיילת 10, חוף מי עמי, אשדוד.
08-8562437