אוכל, שתיה, גבר, אשה

''המשכנו בציפיות מרקיעות שחקים להמשך. בחרנו בסינטה שנצלתה בפלפל שחור גרוס, נפרסה והונחה על רוטב ציר בקר וחרדל, והוגשה לצד ניוקי פריטו פריכים...''. אדווה גן סתיו התמוגגה ברונימוטי מהאוכל, וגם מהזוג המאוהב שייסד את המקום

אוף, אני כזאת sucker של רומנטיקה. אני נמסה לנוכח אהבה צעירה ובועטת, מתרסקת מול מחוות אביריות וחיזורים בוסריים, מתמוגגת מסיפורים דביקים ודומעת מאהבות בלתי אפשריות (שינצחו בסוף, כמובן). איך לא התפכחתי אחרי 10 שנים של זוגיות שכל הנ''ל נשמע באוזניה כמו בדיחה מרירה? לא ברור לי.

אז רוני התאהבה במוטי. ומוטי התאהב ברוני. בדרך הם הבינו שביחד הם מכינים אוכל איטלקי טעים ברמות מסוכנות לציבור. אז הם פתחו מסעדה הקרויה על שם שניהם, ממוקמת במגדלי זיו, ואוחזת בגלריה המשקיפה אל מעוז ההייטק שמתחתיה.

כדי להיכנס לאווירה ולהתנתק מעובדות החיים המטרידות (י' שלצידי, למשל, ניסתה לשכוח את העובדה שבעוד יומיים יופיע על פתח דלתה ואדים וצוות ההובלות שלו, ומלאכת האריזה טרם הושלמה), התחלנו בשפריץ איטלקי מרענן. היו בו למברוסקו (יין איטלקי אדום ומבעבע), קמפרי, סודה ושבבי לימון בקליפתם. הלגימה הראשונה מפתיעה במרירותה אך ההמשך מענג. בהברקה של רגע נתנו למוטי, שכמו שהסתבר - יודע לאהוב, את החופש לבחור לנו מנות ראשונות.

לשולחן הגיעו ארבע מנות מופלאות: סלט נפלא של פרושוטו, ארוגולה, פרמזן משובח וקרעי לחם קלויים; פיקי – חצאי תאנים טריות, מוצרלה באפלו, עלי בזיליקום, שמן זית וחומץ בלסמי; מלפטי – כופתאות מעולות של מנגולד, פלפל קלוי, בצל מאודה וגבינות ברוטב רוזה; וסלט מצוין שהכיל נתחי פלמידה כבושה, ארוגולה, נבטי חמניה, פילטים של לימון ושבבי קליפת לימון דקיקים, עגבניות שרי ושמן זית.

המשכנו בציפיות מרקיעות שחקים להמשך. בחרנו בסינטה שנצלתה בפלפל שחור גרוס, נפרסה והונחה על רוטב ציר בקר וחרדל. הסינטה הייתה מעולה והוגשה לצד ניוקי פריטו (שטוגנו קלות על משטח לוהט) פריכים. העיקרית השנייה בה בחרנו הייתה מנת לינגוויני בפירות ים, יין לבן, עגבניות ופטרוזיליה. הפסטה ברונימוטי טרייה ונעשית במקום. על שלט גדול על אחד מקירותיו השקופים של המטבח נכתב באותיות גדולות: ''מוקדם בבוקר, כשאתם ישנים, אנחנו קמים, מפשילים שרוולים, לובשים סינרים ומדי יום מכינים הכל במקום''. וכשאני מדמיינת את רוני ומוטי קמים עם הנץ השחר, מוטי מכין קפה, רוני מורחת חמאה על לחם קלוי ושניהם יוצאים מחובקים אל הרחוב החשוך עדיין לכיוון המסעדה - נו, זה מכווצ'ץ לי משהו בחזה.

הקינוחים שלנו היו קסטה סיציליאנה – בסקוויט קקאו עם פרפה לימון, פירות יער וצנוברים מסוכרים; וגביע זכוכית שהכיל את התוכן המופלא שזכה לשם קרם דה קסטניה – אגסים מסוכרים ביין אדום, שמנת ומחית ערמונים.

אז מה למדנו היום? שאלוהים יודע איפה היינו בלי אלכוהול, אוכל איטלקי ואהבה. ולקוראיי הנאמנים בקשה: אתם לא רואים שאני נואשת? אי אפשר לזרוק איזה עצם? פרחים? ליידי גודייבה? ד''ש עם שיר? משהו?

רונימוטי
ראול ולנברג 24, תל אביב.
03-6470247