מסע במנהרת הזמן

''הדים סאם הוכיחו שוב כמה גאוני הוא מטבחו של המזרח הרחוק. כמו הסושי, הדים סאם תלוי במרכיבים משובחים אך בסיסיים ובכישרון להבין את כוחה של הפשטות....''. מסעדת צ'אנג סינג הזכירה לאדווה גן סתיו את הארוחות המשפחתיות של ילדותה

קחו כמה שניות למסע קטן אל העבר. לפניכם חלל גדול ובוהק, מחשבי ענק לאורכם ולרוחבם של הקירות. דוקטורית יפה בשיער אסוף יושבת לשולחן קטן ומשני צידיה שני גברים במדים. הם נראים מודאגים רוב הזמן ומביטים ללא הרף במסך ענק. צלילים של מוסיקה המבשרת רעות מלווים טשטוש פתאומי במה שנראה על המסך אבל לפתע הנה הם : דאגלאס פיליפס ואנטוני ניומן, שני מדענים מוכשרים, שנבלעו בין דפי ההיסטוריה וצפונות העתיד. אי אז בנבכי ההיסטוריה הפרטית שלי, כשאכלתי קפטן קראנץ' עם חלב אל מול ''רואים 6/6'' עם קובי מידן שהיום מסתפק, משום מה, בלספר לנו איך חוסכים בחשמל, העובדה שדאג וטוני כנראה כבר לעולם לא יחזרו הביתה, הדירה שינה מעיני. היום הכל כבר ברור לי. הם בנתניה! לא ברור? מיד יהיה.

כשאתה פוסע לתומך ברחוב הרצל בנתניה, רחוב טיפוסי לכל הדעות, מימין חנויות בגדים ונעליים, משמאל פיצוציה, ועוד אחת. אם לא תרים את הראש למעלה אין סיכוי שתשער בנפשך מה נמצא מעל מפלס החנויות. אם כן תביט למעלה, בזכות איזו ציפור שמשכה אולי את תשומת לבך, תראה חלונות רחבי ידיים שלרוחבם פרושים אורות צבעוניים, שלל מנצנץ של אדום, סגול וזהב ומעבר לו מנורות עגולות, אדומות ובוהקות. חקירה קצרה מגלה שהדרך אל המקום המסתורי הזה עוברת דרך שתי דלתות עץ שכלל לא הבחנת בקיומן קודם. אחרי טיפוס קצר במדרגות מנהרת הזמן שואבת אותך פתאום לתוכה. אתה מסתכל מסביב, קצת המום, ומרגיש כאילו יצאת עם אבא ואמא לארוחה משפחתית לחגוג את קבלת התעודות. לא, לא סיימת תואר ראשון. אתה בכיתה ו'. דרקונים סיניים משתלשלים מהתקרה, מנורות אדומות בעלות גדילים ארוכים מפוזרות בכל מקום, פסלי חתולים, קנקני תה זעירים מחרס, ועוד ועוד. זו התפאורה המאפיינת את מסעדת צ'אנג סינג. התחושה כאילו הזמן עצר מלכת עושה לי טוב, זיכרון הארוחות המשפחתיות החגיגיות (אשר נכון לימים ההם נחגגו כמעט ורק בחסות המטבח הסיני) והתחושה הברורה שארוחה טובה עומדת להתחיל.

התחלנו בכיסוני וונטון מטוגנים ברוטב שום, ובקלאמרי, מטוגנים גם הם. שתי המנות היו טובות ועשו מלאכתן נאמנה בכל הקשור לפתיחת התיאבון הפתוח ממילא.

לעיקריות הזמנו דים סאם בקר, שרימפס ובשר לבן, ואת אחת ממנות הדגל: סיזלינג בקר, עוף ובשר לבן ברוטב שעועית שחורה. הדים סאם הוכיחו לנו שוב כמה גאוני הוא מטבחו של המזרח הרחוק. כמו הסושי, הדים סאם תלוי במרכיבים משובחים אך בסיסיים ובכישרון להבין את כוחה של הפשטות. מנת הסיזלינג, שהיא בעצם תבשיל בשר על מחבת לוהט, הייתה מצויינת. נתחי בקר, עוף וחזיר הוקפצו עם פיסות קטנות של שעועית שחורה וירקות חתוכים. למנה התלווה אורז מטוגן טוב.

המנה האחרונה הייתה קפיצת עומק אל שנות השמונים. כדורי גלידה מצופים בצק, מטוגנים ומצופים בסירופ שוקולד. עם הכדורים קיבלנו הנחיה מפורשת להכניס את הכדור לפה כשהוא שלם. הפחד מתקריות מביכות בסגנון השפרצת גלידת וניל על הסובבים וחוסר היכולת שלי לציית באופן כללי, כמעט והביאו אותי לוותר על החוויה. משהו קרה וניסיתי בכל זאת – אין לתאר את התחושה המענגת של גלידה קרה מתפרצת פתאום בחלל הפה. היה טעים ביותר ובהחלט היה שווה לנסות להקשיב לשם שינוי למישהו אחר.

בסוף הארוחה אמרנו שלום לדאג וטוני והבטחנו להם להסביר לכולם למה הם מתעקשים להישאר כאן. קשה להאשים אותם, גם אני הייתי בוחרת חיים של אגרולים ודים סאם על פני חזרה אל סיפונה של הטיטאניק השוקעת.

צ'אנג סינג
הרצל 10 פינת דיזנגוף, נתניה.
09-8332304