Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> מסעדת לה טוסקנה: פסטה במיטב המסורת

כמיטב המסורת


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''אני בחרתי בלזניה פונגי, שהורכבה מעושר רב של שמנת, רוטב עגבניות ושפע פטריות טריות, שעטפו ללא רחמים דפי לזניה טריים ורכים...''. אדווה גן סתיו שוב הוצפה געגועים עזים לטיול בטוסקנה. הפעם במסעדת לה טוסקנה הכשרה שברעננה

מה, שוב לספר על התמכרותי חסרת המרפא לאוכל איטלקי? שוב לספר שאם זה היה תלוי רק בי הייתי עולה על מטוס לאיטליה פעם בחודש? להלאות אתכם שוב בסיפור על איך ארבעה מבוגרים ישנו לילה שלם באלפא רומיאו (מהממת, אבל בכל זאת...) כי לא מצאו מקומות בשום מלון/אכסניה/ספסל לרפואה ברחבי טוסקנה?

לא.

כדי לא ליצור לעצמי רושם של ישישה החוזרת על דבריה שוב ושוב, בדרך הבטוחה לאלצהיימר, אני מעדיפה לספר לכם על ארוחה טובה שאכלתי השבוע במסעדת לה טוסקנה שברעננה.

המסעדה נעימה ומרווחת, צבעי האדום והלבן שולטים בכל ובעיקר במפות המשובצות. במבנה בו שוכנת המסעדה שכן פעם מפעל לפסטה טרייה, אותו הפעילה משפחת קסוטו האיטלקיה. לצד המפעל הייתה מסעדה קטנטונת, שהתרחבה למסעדה של היום, כשהמפעל הועבר למשכנו החדש בכפר סבא. עד היום עושים בלה טוסקנה פסטה טרייה כמו במפעל המקורי, לפי מיטב המסורת של משפחת קסוטו.

בגלל ההיסטוריה שלי עם איטליה, עליה הוחלט שלא להרחיב הפעם, זיכרונות הינם בלתי נמנעים, והבחירה מהתפריט מושפעת מהם באופן ניכר. התחלנו במלנזנה חצילים, ברוסקטה ומרק בצל. המלנזנה – מנה ענקית של פרוסות חצילים בשרניות ומעליהן רוטב עגבניות וגבינת פרמזן מגוררת. למכורת חצילים שכמותי המנה הייתה תענוג צרוף. הברוסקטה הייתה מנה נדיבה של פרוסות באגט קלויות עליהן הונחו קוביות עגבנייה, שום כתוש, שמן זית וקרעים של עלי בזיליקום. על כל פרוסה הונחה רצועת פלפל אדום קלוי. המנה הייתה קלילה וטעימה ביותר. מרק הבצל (שהוזמן גם כי קשה לי לסרב לו, וגם כי לא היה לי מושג מה יהיה גודלן של המנות האחרות שהותאמו, מסתבר, לנבחרת ישראל בסומו) היה עשיר, קרמי ומתובל היטב.

המלצרית שלנו, ג'ויס היפה, הגישה לנו את המנות העיקריות. אני בחרתי בלזניה פונגי, שהורכבה מעושר רב של שמנת, רוטב עגבניות ושפע פטריות טריות, שעטפו ללא רחמים דפי לזניה טריים ורכים. עד היום לא זכיתי לראות את קרקעית הצלחת ההיא, אין לדעת אם אכן הייתה לה תחתית. בעברו השני של השולחן הונחה צלחת עמוסה בקנלוני (המנה הזאת, למרות שהיא לא קנולי, תזכיר לי לעולם ועד את טוני סופרנו), ממולאים בשמנת ופטריות ומוקרמים בגבינת פרמזן. אנחות תענוג התמזגו עם קשיי נשימה קלים. לסועדת שלום.

בלה טוסקנה יודעים שבשלב זה של הארוחה (ושל ההכרה) רוב האנשים יסרבו לקינוח. בגלל זה הם בחרו בשיטה הנבזית של מגש קינוחים, בה הם מקרבים לאפך שלל מנות אחרונות מסחררות, אחת יותר מפתה מהשנייה, כך שהדילמה הופכת מ''האם לקחת קינוח?'' ל''באיזה קינוח אבחר, אני רוצה את כולם''. בחרנו ב''בלה דונה'' – שכבות מוס שוקולד חלב ושוקולד לבן, שזור שברי פקאן, על ביסקוטים שבורים עם חתיכות פקאן. העוגה העגולה הוגשה בצלחת מרובעת, שקושטה באופן מרשים ביותר כשחולקה לשני משולשים, האחד חום לחלוטין מקקאו שפוזר על הצלחת, והשני לבן מאבקת סוכר שפוזרה בצפיפות של שלג חורפי כבד. הקינוח השני, (אם כבר, אז כבר), ''כיפה אדומה'', היה עוגת גבינה ומוס פטל על עוגיית קוקוס, שהייתה מצוינת וקושטה גם היא באבקת סוכר וסירופ פטל אדמוני.

הרגשנו שהמטבח משקיע בנו ונותן תשומת לב אמיתית בכל מנה ומנה, וזה עושה טוב בלב, כמעט כמו לנסוע לאיטליה.

לה טוסקנה
הסדנא 3, א.ת. רעננה.
09-7420754

במסעדות או לקחת במשלוח - כבר 12 שנה - מקסיקנהלחם בשר הרצליה אירועים חדש