פרידה בטעם טוב

''אחר כך טועמים קרפצ'יו חציל נהדר עם פרמז'ן, וגם מנת אנטי פסטי מעולה של ברזאולה ומלון עם פרמז'ן, ארוגולה ושמן זית...''. עיינה גל נפרדה מהחבר, ומהארץ, במסעדת רוסטיקו בתל אביב. היא נוסעת רק לשבוע, אבל יהיה קשה

הערב אנחנו יוצאים כדי לציין את נסיעת לחופשה בחו''ל, ממש בעוד שעות ספורות (הרי אין אף פעם טיסות שיוצאות בשעה סבירה ונוחה של היום. תמיד זה חייב להיות באמצע הלילה). לא חופשה ארוכה מדי, זו לא פרידה טרגית או משהו כזה; סתם, נוסעת עם ההורים לחו''ל לכבוד החגים. אבל מהחבר חייבים להפרד, ואנחנו מחליטים לעשות את זה באיזה מקום מיוחד, לפני שאוספים אותי לשדה התעופה. כרגיל, אנחנו מחפשים את השילוב הנכון בין ישיבה כיפית ולילית על הבר לבין אוכל טוב, ושתהיה גם אווירה כזאת כמו שאנחנו אוהבים. חושבים וחושבים, עד שאני נזכרת ברוסטיקו. החבר לא מכיר, אבל מוכן בשמחה לנסות. תמיד כיף לגלות מציאות חדשות בתל אביב.

רוסטיקו הוא בית אוכל איטלקי, וממש רחוק מלהיות מסעדה ''פנסית'' ומתחכמת. להפך, כאן הפשטות היא המנצחת והיא שהופכת את המקום למיוחד כל כך: המטבח פתוח ואפשר לראות את השף מכין את הפסטות מול העיניים, ואת העובדים מכניסים ומוציאים את הפיצות מתנור האבן. ''יש שלושה דברים שאי אפשר להוריד מהם את העיניים'', אני מתפייטת ולא מסירה את העיניים מעבודת השף, ''אש מלחשת, מים זורמים ואדם עושה מלאכתו''. ''את מתכוונת אש מלחשת, מים זורמים ואיש אחר עובד'', מוסיף החבר עיבוד משלו לפתגם הנודע. בסדר, צודק.

אנחנו מתחילים בכמה מנות פתיחה: שרימפס מוקפצים ביין לבן, לימון, חמאה ופטרוזיליה, אותו אנחנו אוכלים בידיים, כמו שצריך. חולקים אחד לי ואחד לו, ועוד אחד לי ואחד לו, ובסוף נשאר אחד אחרון, והוא מוותר לי (ברור). אחר כך טועמים קרפצ'יו חציל נהדר עם פרמז'ן, וגם מנת אנטי פסטי מעולה של ברזאולה ומלון עם פרמז'ן, ארוגולה ושמן זית- השילוב של המרכיבים מעניין ולא שגרתי, והטעמים החדשים שנוצרים עושים לנו נעים בפה.

''אוי, אני אתגעגע למסעדות של תל אביב'', אני מתחילה לייבב. ''את נוסעת לשבוע'', הוא מעמיד אותי במקומי. לעיקרית הוא בוחר פיצה רוסטיקו: רוטב עגבניות, מוצרלה, עלי ארוגולה ושבבי פרמזן. הפיצה שמגיעה גדולה למדי, ואנחנו כבר לא ממש רחוקים מלהיות שבעים. אבל זה כל כך טעים!.... ואנחנו ממשיכים וממשיכים. ''את תשני טוב טוב במטוס הלילה'', הוא מבטיח לי.

אני מסרבת לבחור לי מנה עיקרית, אבל הברמן לוחץ שאני חייבת לנסות את הניוקי. ''אני לא כל כך אוהבת ניוקי'', אני מודה, והוא אומר שאם כך אז אני פשוט מוכרחה לטעום את הניוקי של המקום. ''נראה אותך לא אוהבת ניוקי אחרי שתטעמי את זה'', הוא מבטיח. אז בחרתי ניוקי חמאת מרווה ובטטה, וצפוי למדי שהיה לי מאד מאד טעים.

את הפיצה לא הצלחנו לסיים, אז ביקשנו לקחת אותה הביתה. מה אכפת לנו לבלות עליה גם מחר? אה, בעצם אני איננה מחר, אני נוסעת. שיבלה עליה החבר לבד, אולי היא תנחם אותו קצת עם העדרי.

רוסטיקו
שד' רוטשילד 15, תל אביב.
03-5100039