סי, אהובי

''אני בחרתי בלזניה בשרית, שהורכבה מבשר עגל קצוץ, עגבניות, עשבי תיבול וכיפת מוצרלה שהוקרמה מלמעלה. המעדן היה עשיר ומיוחד...''. מיה בר החליפה את הנסיעה לאיטליה, משאת נפשה, בארוחת ערב רומנטית במסעדת בוקצ'יו בתל אביב

פעם חשבתי שהוא יציע לי נישואין באיטליה. מסרטים שראיתי, מספרים שקראתי ומאנשים שפגשתי, התרשמתי שאין בעולם מקום רומנטי כאיטליה: נוף מקסים, אנשים חמים, אוכל משובח, יין טוב ואמנות. קלאסי. ובחלומי, אנו יושבים באיזו פיאצה לעת ערב, אוספים רעב לקראת ארוחת ערב של פסטה/ריזוטו/קדירת בשר ביין – תלוי באיזה אזור – ופתאום הוא שולף מהתרמיל קופסת תכשיטים. רגע אחד אני מתבלבלת, כאילו-מופתעת, ומיד מתעשתת: סי, אהובי, בשמחה, ובמסעדה אנו משיקים כוסות שמפניה לחגיגה פרטית.

כדי לקצר את הסיפור, זה לא קרה ככה, ממש לא, ואיטליה נותרה משאת נפש, נקודה על הגלובוס שעדיין ממתינה לנו. לשמחתי, בתל אביב אפשר למצוא הכול, וערב אחד, בו התחשק לנו להיות רומנטיים (ובעיקר, התחשק לנו לאכול אוכל איטלקי משובח), בקרנו בבוקצ'יו.

כבר בכניסה למסעדה היפה הרגשנו שזו הולכת להיות חוויה מיוחדת ומענגת, שכן חלל המסעדה מרוהט כמו סלון ביתי של בעלי בית אניני טעם, והשולחנות מכוסים במפה לבנה, מוארים באורם המהבהב של נרות קטנים ותאורת קירות אינטימית. ציורים ופסלים מעשה ידי הבעלים להתפאר שמעטרים את הקירות, בשילוב עם העציצים, עושים חשק לשהות במקום, להתארח, להסתכל. לכאן לא באים כדי לאכול וללכת.

השקנו כוס יין הבית (רקנאטי) וסודה, והתחלנו במשתה. ראשית דגמנו צלחת מאפים, ובה לחמניות ביס קטנות ומתוקות (תרתי משמע), מלבני פוקצ'ה מכוסה בשמן זית משובח ועשבי תיבול, ולחם כפרי שחור נפלא. חמאה ומטבל פיקנטי של עגבניות מיובשות הוסיפו טעם. בזמן שאכלנו, הצצנו לשולחנות האחרים. כמה תיירים, כמה זוגות שקועים בשיחה וזוג חברות אחד שסוגרות פערים, כולם מתאימים את עצמם לאווירה הנינוחה במסעדה, מדברים לאט ובשקט, מאפשרים למוסיקה החרישית להנעים את השקט שבין המילים, לא ממהרים לשום מקום.

לראשונות בחרנו במלאנזנה, מניפת חציל קלוי, מוצרלה ועגבניות בגריל. טעם המנה היה פראי, המתיקות שיצאה מהירקות בעקבות צלייתם השתלבה עם טעם הגבינה, וכל המרכיבים יחד יצרו מנה נהדרת. גם הפורמטיני, מאפה אישי של גבינות צאן בפסטו ויוגורט, היה נפלא. בצק החמאה הנימוח נמרח בפסטו קודם שנמלא בגבינה מתקתקה. הסלט הקטן שבצד (ברוטב מיונז ושמנת) שבר את מתיקות המנה.

אחרי מנוחה קצרה, הרגשנו בשלים למנות העיקריות. אני בחרתי בלזניה בשרית, שהורכבה מבשר עגל קצוץ (לא טחון), עגבניות, עשבי תיבול וכיפת מוצרלה שהוקרמה מלמעלה. המעדן היה עשיר ומיוחד, שונה מהלזניות שהכרתי. הוא, שאוהב בשר, אבל גם נמשך אחרי ריחם המגרה של פירות הים שהוגשו לשולחן לידנו, בחר במנה משולבת: פילה דקמרון, פילה עגל עם פירות ים. המנה שקיבל נראתה כמו יצירת אמנות. מדליון הפילה הונח על תלולית פירה חמאתי צהבהב. פירות הים (מולים, שרימפס וקלמרי), חתיכות בטטה ומסמרי שעועית ירוקה ארוכה למדי יצרו ביחד מנה יפהפייה, שחבל להרוס. הבשר היה משובח ונימוח. פירות הים והירקות היו פריכים וטריים. הפירה, שספג את טעמי פירות הים והבשר, היה עשיר במיוחד. פרפקטו.

לקינוח חלקנו בטירמיסו, אותו קינוח מתקתק-אלכוהולי, שמורכב מבישקוטים, גבינת מסקרפונה, ברנדי וקפה, ומעוטר באבקת קקאו. המנה, שתחילה חשבנו שרק נטעם ממנה, חוסלה עד מהרה, שכן אי אפשר היה לעמוד בפני הפיתוי.

אם לסכם את הערב, נראה שבוקצ'יו הוא מקום של אמנות, אוכל ואהבה – בלי להתחייב על סדר המילים. ואת החופשה הבאה, אם נצליח להתארגן, נבלה כנראה בטוסקנה עם הילדים. שגם הם ייהנו.

בוקצ'יו
הירקון 106, תל אביב.
03-5246837