Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> לתת לאוכל לדבר במסעדת תמוז

לתת לאוכל לדבר


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''המנה של אביב הייתה עמוסה בשרימפס, ולדבריה, 'כל כך טעימה, שאסור להניח ולו לשרימפסון אחד קטן להישאר בצלחת, ולא למצות את הפוטנציאל שלו'''. שירי טוב משבחת את מסעדת תמוז, שלמרות מיקומה המושלם - נותנת לאוכל לדבר

אני ואביב מכירות מאז ימי האוניברסיטה המנוכרים. אותו מקום שבו אדם יכול לבלות יום שלם בלי להגיד שלום לאף אחד- אוניברסיטת תל אביב. ימים על גבי ימים היינו מעבירות את ההפסקות על הדשא בדיבורים על מה שבינו לבינה. אביב היפה, אחת הבחורות עם הראש הכי מדליק שהכרתי בחיי, עברה מירושלים לתל אביב ומאז לא מצאה זיווג הגון. ''כל הגברים בעיר הזו מטרוסקסואלים'' היא נהגה להתמרמר לפחות פעם ביום, ואחרי שנתיים היא כבר הפסיקה להתמרמר, ופשוט ויתרה על המין הגברי מראש.

לפני כמה שבעות אביב נעלמה לי פתאום. ולפני שבוע היא התקשרה אלי ובישרה לי שסוף סוף היא הכירה עזר כנגדה, בחור עם ראש מדליק לא פחות משלה, והסכימה לתת לי מידע רק אם אבוא איתה ל''איקאה'' כדי לאבזר את הבית לזוגיות. כשתשו כוחותינו משיטוטים, והרעב גבר, אביב סמנה לי בקריצת עין - ואני מייד הבנתי למה היא מתכוונת. אחרי כמה דקות מצאנו את עצמנו יושבות ב''תמוז'', מסעדת דגים ופירות ים.

מסעדת תמוז ממוקמת על רצועת חוף יפיפייה, ומהחלון שלה אפשר לראות את הגלים, ממרחק של מטרים ספורים. למרות המיקום המושלם, המסעדה צנועה בעיצובה, והפשטות נתנה לנו תחושה כאילו אנחנו יושבות במסעדה בפרובאנס, בה עיצוב פשוט וחם הנותן לטבע המקיף את המסעדה לעשות את שלו. השירות – בהתאם. מיד כשהתיישבנו הוגשו לנו מגוון סלטי הבית עם לחמניות טריות: סלט סלק, סלט חצילים, כרובית, טבולה, ועוד. למרות שאסטרטגיית ''להשאיר מקום בבטן למנה העיקרית'' ידועה לנו, הרעב המנקר הכריע את הטקטיקה שלנו, כפי שהכפור הסובייטי הכריע את חייליו של נפוליאון.

למנה ראשונה הזמנו שתינו קרפ. אביב הזמינה קרפ שרימפס, ואני - קרפ תרד. הקרפים הם בעצם בלינצ'ס עם מילויים שונים, המוגש כאשר הוא שקוע ברוטב שמנת סמיך ועשיר. בזמן שאני התלהבתי מהקרפ של אביב והיא התלהבה מהקרפ שלי, הגיע לחוף דייג, התמקם לו בשתיקה על החוף וזרק את חכתו למים. ''יש הרבה דגים בים'' אמרתי לאביב, ''וגם על הצלחת, אז עכשיו הגיע הזמן שתספרי לי על הדג השמן שלך''.

דיבורי הדגים שלנו האיצו את הצורך במנה עיקרית. אביב חובבת פירות הים הזמינה שרימפס בשמנת ופטריות. אני, חובבת הבשר, הזמנתי סטייק אנטרקוט. שתי מנות גדולות ונדיבות נחתו על שולחננו, ונראו כמו משימה שיהיה לנו קשה לעמוד בה, כי לא פעלנו בחכמה, והשארנו רק חצי קיבה פנויה. המנה של אביב הייתה עמוסה בשרימפס, ואביב הייתה צריכה לגייס את כל מערכת העיכול כדי להצליח ולסיים את המנה, שהייתה לדבריה, ''כל כך טעימה, שאסור להניח ולו לשרימפסון אחד קטן להישאר בצלחת, ולא למצות את הפוטנציאל שלו''. סטייק האנטרקוט שלי היה ענק, והוגש עם סלט עשיר וצ'יפס חם ופריך. המלצר הסתכל עלי בספקנות כשהניח אותו מולי, כי מי יאמין שבחורה קטנטנה כמוני יכולה לכבוש כזה סטייק? אבל המלצר, וגם הסטייק, לא העריכו נכונה את מי שיושב מולם, כי הסטייק לא האריך ימים על הצלחת, ואפשר אפילו לומר שהוא לא האריך אפילו דקות ספורות. הוא היה עסיסי בצורה בלתי רגילה, מתובל בפשטות האופיינית למקום, ושוב - נתן לאיכות לעשות את שלה, בלי יותר מדי מניירות של פאר.

למען האמת, אחרי המנות העיקריות, לא נשאר לנו בגוף מקום אפילו לחמצן, אבל כמובן שזה לא הפריע לנו להזמין קינוח. אמו לנו שקינוח הבית הוא טארט טאטן שמוגש עם גלידה. טארט תפוחים בקינמון, על מצע בצק פריך, בטמפרטורה שגורמת גם לאדם שבע להזיל ריר, הונח על שולחננו. הוא היה אחד מהטעימים שאכלנו אי פעם, ומעבר לזה שמערכת הנשימה שלנו הפסיקה לתפקד - הוא גרם לנו לאושר רב ועייפות קלה.

הנוף המשגע שנשקף מהמסעדה, האווירה החמה, והאוכל הנהדר, גרמו לסיפוריה של אביב להישמע מעוררי קנאה. מיד התחלתי לדמיין את עצמי עם בן זוגי סועדים יחד בתמוז על רקע השקיעה, אך מיד נזכרתי שהוא צמחוני, ונאלצתי להשלים עם העובדה שאף אחד לא יכרע על ברך בשבילי מול שקיעה בחוף הארגמן. מזל שלאביב יש חיי אהבה, כדי שאוכל ליהנות מקצת רומנטיקה.

תמוז
חוף ארגמן, נתניה
09-8850550