Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> לה-טוסקנה. קשה להאמין שהיא לא באיטליה

אולי בכל זאת רומא?


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''הפוקצ'ה נמסה לי בפה כאילו הייתה עשויה מחמאה, ורוטב העגבניות המוקרמות השאיר את חותמו כמי שקורא לי להזדרז ולאכול חתיכה נוספת...''. אורי גושן עדיין מתקשה להאמין שמסעדת לה-טוסקנה הנהדרת ממוקמת ברעננה, ולא באיטליה

בכבדות שמאפיינת מתאבקי סומו, חברתי ריקי ואני דידנו חזרה לכיוון הרכב. המרחק הקצר מהמסעדה ועד לרכב נראה לנו כמו מסלול מרתון, ובשקט עייף ניסנו להחליט אם יהיה זה מגוחך להזמין מונית שתעזור לנו במשימה. כשסוף סוף הגענו אל מושבי הרכב המרופדים, נשארנו ישובים בכיסאות למשך 5 דקות, וניסינו לעכל (תרתי משמע) את החוויה הקולינארית שזה עתה עברנו במסעדת לה-טוסקנה.

המסעדה בעלת השם המחייב, הצליחה לעמוד ברף הציפיות שתלינו בה, ולא בכדי. לומר ''לה-טוסקנה'' זה כמו לומר ''האוכל האיטלקי הטוב ביותר באיטליה'', ובינינו – כבר שמענו את זה בלי סוף. אבל הפעם, השם הצדיק את עצמו, ואילולא נהגתי לרעננה בעצמי, קיים סיכוי שהייתי מאמין שאנחנו אכן בחו''ל.

את פנינו קיבל באותו הערב מאור, מלצר חביב וחייכן, שכבר עם כניסתנו למקום גרם לנו להרגיש בבית. מפות השולחן האדומות והמשובצות המכסות את השולחנות הזכירו לנו קצת סגנון כפרי וישן, אך עיצוב המסעדה שילב בהצלחה גם אלמנטים מודרניים וחשוב מכל- חמימות. כדי לא לבזבז ''זמן רעב'' יקר, מאור התחיל לספר לנו על המנות המומלצות, ועל מרק היום שעליו המליץ במיוחד. אולי בגלל החיוך האמיתי שלו, ואולי בשל הקושי שחווינו כשניסינו לבחור מבין המנות מעוררות התיאבון שבתפריט – החלטנו לקבל את המלצותיו, והזמנו את המנות הראשונות והעיקריות על פיהן.

בהמלצת מאור, החלטנו לפתוח עם מנת מלנזנה פרמזן, פרוסות חצילים ברוטב עגבניות מוקרם בתנור, פוקצ'ה עם רוטב סלסה ורדה, וכן הזמנו את מרק היום: מרק בצל וחצילים. כעבור 10 דקות קצרצרות, התיישבו המנות החמות על שולחננו. התחלנו עם המרק שהיה למעשה הימור. מעולם טעמנו קודם לכן מרק חצילים. אך מהרגע שגמענו את כף המרק הראשונה - ידענו כי עשינו את ההחלטה נכונה. ריקי לא עזבה את צלחת המרק, ואילו אני החלטתי להשאיר חלק ממנו בקערה על מנת להקדיש קצת זמן לחצילים שהמתינו בסבלנות בצד. גנבתי חתיכת פוקצ'ה קטנה, והנחתי עליה קצת מהחציל המוקרם. מבלי להרגיש, הפוקצ'ה נמסה לי בפה כאילו היתה עשויה חמאה, ורוטב העגבניות המוקרמות השאיר את חותמו כמי שקורא לי להזדרז ולאכול חתיכה נוספת. ''אם הרוטב אומר'', הרהרתי בעודי מכין פרוסה נוספת מהמעדן הממכר. בזמן הזה, ריקי כבר הספיקה לגמוע בשקיקה את המרק, ושנינו המתנו בסבלנות ועם בטן חצי מלאה, למנה העיקרית שתגיע.

בעודנו מתענגים על הטעמים שעוד לא נס ליחם בפינו, השולחן שוב התמלא, בשתי צלחות גדושות ובעלות ריח שעורר את תאבוננו מחדש. האחת, צלחת שיפודי סלמון צרוב בגריל ברוטב סויה ועם תוספת סלט ואורז. השנייה - קערת לזניה פונגי. מהסלמון לא ממש התלהבנו, אולם הלזניה – חלום! יש לציין שהלזניה הומלצה במיוחד, והוסבר לנו כי שף הבית מכין את עלי הלזניה בעצמו. ואכן, המנה בלתי נשכחת. הפעם האחרונה שאכלתי לזניה שגרמה לי לפקוח את שתי העיניים לרווחה (ולא בגלל כווייה בחיך), היתה לפני כמה שנים טובות, בטיול משפחתי לדרום איטליה. רק בשביל המנה המצוינת והמשביעה לא פחות – היה שווה לעשות את כל הדרך מתל אביב הרחוקה לרעננה.

בשלב הזה, כבר לא יכולנו לנשום, והכפתורים העליונים במכנסיים שלנו התחילו לצעוק שנשחרר אותם לחופשי. רגע לפני שהקשבנו לתחינותיהם, הגיע מאור המלצר עם חיוך רחב וצלחת קינוחים מעניינים, שלומר להם ''לא תודה'' פשוט לא היה בא בחשבון. שוב הלכנו על הבחירה הבטוחה - הבחירה של מאור- ושוב לא התאכזבנו. בבטן כבדה ובפה מרייר בחרנו בעוגת טירמיסו מקרם שמנת בטעם אספרסו, ממנה התענגתי עד כאב, ואילו ריקי קיבלה פאי תפוחים, המוגש במעין קונכייה שבתוכה נחה עוגת התפוחים החמה ומעליה, כדור גלידת וניל איכותי.

כדי להירגע מהארוחה, ניסיתי לנוח עם כוס קופצ'ינו בזמן שריקי נהנתה מתה צמחים בשם המוזר ''בורה-בורה'', שהיה ריחני להפליא וכלל צימוקים, ענבים ומרכיבים נוספים שכבר לא היינו בהכרה כדי לזכור אותם. נפרדנו מהמסעדה עם הבטחה שנשוב ונפקוד אותה שנית, אך הפעם – נבוא מוכנים מראש, ונצום 24 שעות קודם לכן.

לה טוסקנה
הסדנא 3, א.ת. רעננה.
09-7420754