חומוס בכיף

''רותם הזמין חומוס פול חם ומהביל, ואחרי שהשאיר צלחת נקייה לחלוטין, הזמין חצי מנה של חומוס עם גרגירים ועוד חצי מנה של סחבשי...''. שירי טוב נשלפה חולה ממיטתה, לטובת החומוס של מסעדת סחבשי. זה היה שווה את זה

באחד מימי החורף הקשים ביותר שפקדו את תל אביב, נשארתי בתוך הפוך, ממאנת לצאת החוצה, עקב ברונכיט שלא הרפתה ממני כמעט שלושה שבועות. בתהליך ההחלמה היו על הפרק מרק, תה, ועוד מרק. אילולא נשארתי מכורבלת בתוך הפוך עד הצהריים, גם הייתי מגשימה את כל היעדים והמשימות הנ''ל, אך תוכניותי השתבשו ברגע שרותם נכנס הביתה. ברגע שהאיש ''על בסיס אנרג'יזר'' הזה גילה שאני בבית, הוא מיד תכנן לנו סדר יום חדש, שכלל החלמה מהירה ומיידית שלי, ועיסוק במה שחשוב באמת: חומוס.

כבר כמה שבועות שרותם מבקש ממני ללכת לסחבשי, חומוסיה חדשה בתל אביב. כמו מכור אמיתי לחומוס, הוא חייב לבדוק כל חומוסיה שנפתחת בעיר, במדינה ובכפר הגלובאלי, וכשנחו עיניו על התפריט שמבוסס על טהרת הגרגירים, כוחות חזקים ממנו סחפו אותו לשם. בלית ברירה, התעטפתי בכל הסוודרים והמעילים שהיו בארון, ותפסתי את מקומי במושב האחורי של האופנוע. כנגד כוחות הטבע והרוחות הסוחפות, הגענו לחומוסיה, וברגע שהתיישבנו - קרן אור דקיקה ורכה נחה על כתפינו. אצבע האלוהים.

מסעדת סחבשי - בקווקזית משמעו ''בכיף'' - היא חומוסייה קטנה וביתית, הממוקמת באחד האזורים הכי אסטרטגיים בתל אביב, בהצטלבות הסואנת שבין רחוב דיזנגוף לאבן גבירול. האנשים במשרדים מסביב יכולים להגיע להפסקה קצרה שתסתום היטב את הרעב של הצהריים, החיילים מהקירייה שנפשם חפצה במנת חומוס טרייה, יכולים לפתוח שם שולחן משביע ולא יקר, עוברי האורח הרבים יכולים לעשות הפסקה על הדרך, ואוהבי החומוס, יכולים להתנסות בחומוסיה קטנה וצעירה שנפתחה בלב תל אביב.

החומוס של סחבשי מוכן במקום, ובזמן שחיכינו רותם ואני למנות שלנו, נהנינו מהזיתים הכתושים הנהדרים ומהמלפפונים החמוצים הטובים שהוגשו לנו. אני הזמנתי מנה שלא ראיתי באף תפריט של חומוסיה מעולם: צלחת חומוס שבמרכזה שקשוקה חמה, שהשוליים שלה מתמזגות עם החומוס. הטעם של השקשוקה היה מורגש עם כל ביס וביס, זו באמת הייתה מנה נדירה, ומוזר שלא חשבו עליה עד היום. רותם הזמין חומוס פול חם ומהביל, ואחרי שהשאיר צלחת נקייה לחלוטין, הזמין חצי מנה של חומוס עם גרגירים ועוד חצי מנה של סחבשי - מנה של פול חמה ועשירה בתבלינים.

ראויות לציון גם הפיתות שהוגשו עם המנה היו משובחות - טריות, רכות ועבות, מאלה שלא יתפרקו גם אם תכניס את כיכר דיזנגוף עם עמבה וטחינה בפנים. רותם כמובן הצהיר שחומוס לא אוכלים עם פיתה כי היא תופסת מקום מיותר, אבל לא יכול היה שלא להיכנע לרכות שבה בצעתי את הפיתה, ומיד הרביץ גם הוא ניגוב מכובד.

חזרנו אני ורותם הביתה כבדים ושבעים. בצעד ג'נטלמני מאוד לא אופייני, הוא הרים אותי מהאופנוע והחזיר אותי אל מעמקי הפוך. מיד אחר כך הוא הגיש לי גם כוס תה, וכפית דבש לקינוח. באותו רגע נפתחו שוב שערי השמיים והגשם חזר להציף את העיר.

מסעדת סחבשי
אבן גבירול 22, תל אביב.