איטלקיה בחורף

''בהמלצת המלצרית הזמנתי את ''ג'ודיטה'' – פטוצ'יני ברוטב עגבניות ותרד, בתוספת גבינת מסקרפונה שנמסה ברוטב החם ומתמזגת בו. למרות פשטותה, ואולי דווקא בגללה, זו מנה בהחלט מוצלחת – רוטב העגבניות פיקנטי במידה ופחות מכביד מרוטב השמנת, וגבינת המסקרפונה נמסה לתוכו ומעשירה אותו...'' שפרה צח הכינה את עצמה לחורף מפנק במסעדת אמורה מיו

''בהמלצת המלצרית הזמנתי את ''ג'ודיטה'' – פטוצ'יני ברוטב עגבניות ותרד, בתוספת גבינת מסקרפונה שנמסה ברוטב החם ומתמזגת בו. למרות פשטותה, ואולי דווקא בגללה, זו מנה בהחלט מוצלחת – רוטב העגבניות פיקנטי במידה ופחות מכביד מרוטב השמנת, וגבינת המסקרפונה נמסה לתוכו ומעשירה אותו...'' שפרה צח הכינה את עצמה לחורף מפנק במסעדת אמורה מיו

כל שנה מחדש החורף תופס אותנו לא מוכנים. רק הרגע עוד הסתובבנו עם חולצות קצרות והסתפקנו בשמיכה קלה, ופתאום צריך להחליף הכל. שלושה ערבים הוקדשו לפרויקט: להחליף לשמיכות חמות, לארגן את ארון הבגדים שלנו כך שיתאים לתהפוכות מזג האוויר ובעיקר למיין את בגדי הילדים, מה שאומר ערימות-ערימות של פריטי לבוש מהחורף שעבר שנשלפים משקיות ענק ועומדים לשיפוט דקדקני – מה מתאים עדיין ומה כבר אפשר למסור הלאה. אחרי שלושה ימים כאלה כבר היינו זקוקים גם לאוכל תואם – עתיר קלוריות, מחמם ומנחם. ''אמורה-מיו'' התלבשה לנו כמו כפפת צמר ליד, עם חלל חמים ושוקק, פסטות משובחות וקינוחים שחיתותיים בעליל. גם המחירים הם כאלה שאפשר להתארגן על ארוחה שלמה במאה ומשהו שקל: 30 ומשהו למנה באגף הראשונות והקינוחים ובסביבות ה-50 לפסטות ופיצות.

לפני שאנחנו מתמלאים בפחמימות, אנחנו מזמינים שתי ראשונות מהזן הקליל יותר: קפרזה בשבילו ואנטי-פסטי בשבילי. הקפרזה היא צלחת מרעננת של פלחי עגבניות עם פרוסות גבינת מוצרלה, בתיבול של בזיליקום. האנטי-פסטי מכיל מגוון נאה של ירקות קלויים - לבבות ארטישוק, בטטה, פטריות, פלפלים, עגבניות שרי ותרמילי שעועית ירוקה, יחד עם גבינת פטה. הפוקצ'ה החמימה המעוטרת ברוזמרין עוזרת לנו לחסל בלי בעיה את שתי המנות, ולהגיע לעיקר.

''מערבבים בשר וחלב באותה מנה?'' מתעניינת המלצרית. הוא כן, ולכן היא ממליצה לו על ''פולצ'ינלה'' – שאכן מערבבת ספגטי ברוטב שמנת, יחד עם המון כבדי עוף, פרמזן ויין אדום, שמעניק למנה כולה טעם מתקתק מעט. ''טעים'' הוא אומר, למרות שהוא מתקשה להתגבר על כל הכמות. לי דווקא אין בעיה כזאת, כי בהמלצת המלצרית הזמנתי את ''ג'ודיטה'' – פטוצ'יני ברוטב עגבניות ותרד, בתוספת גבינת מסקרפונה שנמסה ברוטב החם ומתמזגת בו. למרות פשטותה, ואולי דווקא בגללה, זו מנה בהחלט מוצלחת – רוטב העגבניות פיקנטי במידה ופחות מכביד מרוטב השמנת, וגבינת המסקרפונה נמסה לתוכו ומעשירה אותו.

בקינוחים נרשמים חילוקי דעות עקרוניים: הוא דבק בהחלטתו שמסעדה איטלקית נבחנת בטירמיסו שלה, וזה מה שהוא רוצה להזמין. אני לעומת זאת נופלת בשבי התיאורים המפתים של שני קינוחים אחרים: האחד קרוי ''טובע בקפה'' ומתואר כ''סמיפרדו שוקולד לבן טובע באספרסו'' והשני, ''נונו אלברטו'' הוא, על פי הכתוב בתפריט ''בסיס פאדג' שוקולד במילוי דובדבנים ומוס שוקולד לבן''. המאבק מוכרע די מהר לטובתי, כי הפסטה עשתה אותו מנומנם וכנוע, והוא מוותר, אך המלצרית חסה עליו ומביאה גם את הטירמיסו, בנוסף לשני הקינוחים האחרים! ראשית הוא בודק את הטירמיסו, ומעניק לו ציון גבוה, ואז הוא מתפנה לבדוק את מה שהשארתי לו משני הקינוחים האחרים. ה''טובע בקפה'' הוא מקפא של שוקולד לבן שלצידו קנקן של אספרסו חם הנמזג עליו, מה שיוצר שילוב של חום-לבן-מתוק-מריר-קר-חם, וה''נונו אלברטו'' הוא שכבות מתוקות ונמסות בפה בצבעי חום-לבן-ארגמן. מה רע?

כשאנחנו חוזרים הביתה, אנחנו ממהרים להיכנס אל מתחת לשמיכות החמות. איזה מזל שהכינונו מראש...

אמורה מיו
אבן גבירול 100, תל אביב.
03-5244040