נשנושים מלוא הטנא

''הטחינה, סמיכה ומתקתקה מעט, הייתה מאוזנת בול, לא חמוצה או מלוחה מדי, והתיבול בעשבים טריים, אולי הייתה זו הכוסברה מלכת העשבים, השאיר טעם של עוד...'' מיקה פורז נהנתה מנשנוש טעים ובריא במזה, בית קפה חינני וצמחוני

''הטחינה, סמיכה ומתקתקה מעט, הייתה מאוזנת בול, לא חמוצה או מלוחה מדי, והתיבול בעשבים טריים, אולי הייתה זו הכוסברה מלכת העשבים, השאיר טעם של עוד...'' מיקה פורז נהנתה מנשנוש טעים ובריא במזה, בית קפה חינני וצמחוני

היו ימים לפני שנות דור, עשר שנים בערך, בהם נאלץ הצמחוני הנקלע למסעדה, להסתפק במבחר מצומצם של מנות הראשונות ובמנות אחרונות. באותם ימים קדומים, צמחוניים נתפסו כקבוצת תימהוניים נעולים בסנדלי בירקנשטוק, שיא הכיעור (זה היה לפני פרוץ קרוקס לעולמנו); בנות, לרוב במבטא אמריקאי, ופליטי שנות השישים שלא התגברו על הטרנד ההוא. חלפו שנים, אפילו יובלות, ובינתיים, המונים נסעו לאשרם במזרח הרחוק, הרוב חזרו, עשינו וויפסנה, התקרבנו לעצמנו, עברנו לשתות מים מינרלים, מי היה מאמין, ולמדנו שדגנים וקטניות יוצרים יחד חלבון מלא. וכך בין וויפסנה, לחטיף בריאות, בין שיעור יוגה ללגימת מיץ חיטה מטהר, חלחלו לעולמנו מושגים, טעמים ותפיסות רעננות בקשר לאוכל, תזונה וטעם. קראו לזה הטרנד הבריאותי.

עודי מחכה לברוריה ב'מזה' הכתה בי ההארה, שבלי משים, הטרנד הבריאותי מת. מת, אך לא נקבר: הוא הפך לנורמה. אמהות מאכילות את ילדיהם בכוסמת ואורז מלא, הקינואה שוכנת בטבעיות מרושלת על מדף הארון בין שעועית לבנה לסילאן, ומסביבי ישבו לסעוד סעודת צהריים גברים (!!!) מהמשרדים שבסביבה. הצמחונות הייתה לדרך חיים, לעובדה בשטח, ולהוציא סטקיות והמבורגריות - הלאה הבשר! יחי הירק החדש!

'מזה' כפי שעולה משמה, היא מקום לנשנושים. ונשנושים יש כאן מלוא הטנא. טאבולה ומג'דרה מקינואה, שקשוקה ירוקה, נבטוטים, לצד שיני שום בדבש, לוביה דרה עם טחינה, פטריות מקפצות בעשבי תיבול וחציל משתכשך ביוגורט. קשה, קשה לבחור.

למנה הראשונה בחרנו בטחינה סודית ובעלי גפן. הטחינה, סמיכה ומתקתקה מעט (והסוד לדעתי הוא מיץ תפוזים במקום מים), הייתה מאוזנת בול, לא חמוצה או מלוחה מדי, והתיבול בעשבים טריים, אולי הייתה זו הכוסברה מלכת העשבים, השאיר טעם של עוד. עלי הגפן היו מעשה בית (לא אלה הקנויים, הדביקים והמסכנים מקופסת השימורים), הוגשו בלוויית יוגורט והיו טעימים מאוד.

למנה עיקרית בחרנו במנת היום ובשקשוקה ירוקה. מנת היום המתחלפת רשומה על לוח הקבוע בקיר. היום זו הייתה מנת ריזוטו מאורז מלא, עשבי תיבול וירקות ירוקים. הירקות, חלוטים קלות וצלויים מעדנות, היו עשויים בדיוק רב, האורז דביק כנדרש וטעים. אך המנה כולה מתאימה ליום גשם קררררר, כשבפועל בחוץ השתובבו על המדרכה סתיו ושרידי קיץ ישראלי, ועשו לנו אצבע משולשת. כל עוד חם כדאי להתמקד במגוון המזטים הטעימים.
שקשוקת תרד ירוקה התגלתה כתבשיל תרד, עם שתי ביצים וגבינת מוצרלה מעל. תרד, כפי שיודעת כל אם עבריה, מגיר בבישול נוזלים לרוב. תוספת המוצרלה שנמסה אל עסיס התרד, הוסיפה קו של עידון חלקלק למנה, ושוב התקבלה הרמוניה מושלמת. קשה שלא להבחין, שמישהו במטבח של 'מזה' יודע את העבודה מהבטן, ובמילים אחרות - יש כאן מישהו עם טאץ'. בכל מנה ומנה מורגשים הדיוק וההרמוניה בשימוש בתבלינים בכלל, ובמיוחד בשני המרכיבים הפשוטים אך הכל כך חשובים, מלח ושמן. יופי.

לצד המנות העיקריות הגיע סלט ירקות טרי, קצוץ קטן קטן, עם עלי כוסברה ובצל (יאמי!), ומבחר טעימות, כמו ממרח ירוק (גרסת סחוג לא חריפה), קרם פלפלים אדומים, ושיני שום צלויות בדבש. מה יש לומר? הצלחות והצלוחיות, הפנקות והקעריות חזרו למטבח ללא רבב.

אכילת מזון צמחוני תשאיר אתכם בסוף הארוחה הרבה פחות עמוסים מבכל ארוחה אחרת, וזה נפלא, גם כי תהיו קלילים ומוכנים להמשך יום העבודה, אבל בעיקר כי לשם שינוי יישאר לכם מקום של ממש למנות האחרונות. מנת הדגל של האחרונות היא עוגת הפיסטוקים. זו הגיעה בליווי כדור שמנת חמוצה, ושערות של חלבה, והוכתרה כעוגה הנפלאה ממערב לשדרות רוטשילד. העוגה, כמו מנות רבות אחרות בתפריט, אינה מכילה גלוטן. המלבי, על בסיס חלב קוקוס, סירופ פירות יער ופיסטוקים, היה וריאציה נפלאה לנושא. גם מקומי וגם מעודכן, קליל ומתקתק במידה, כיף של מנה.

למה להכביר מילים. ארוחה קלילה ונעימה, באווירה נעימה לא פחות, ובמחיר הוגן. מה עוד נבקש ממך מכורה. ניפגש בפעם הבאה.

מזה
אחד העם 51 א', תל אביב.
03-6299753