ותודה לסוכנות היהודית

''האסאדו היה נתח בשר למתקדמים, כל ביס צרך הרבה השקעה, אך בסיומו - סיפוק עילאי''. שי וקנין מבקש להודות לסוכנות היהודית, שבזכותה הגיע מרסלו מורגנפלד לארץ, ופתח בלימן את מסעדת מורגנפלד סטייק האוס המעולה

''האסאדו היה נתח בשר למתקדמים, כל ביס צרך הרבה השקעה, אך בסיומו - סיפוק עילאי''. שי וקנין מבקש להודות לסוכנות היהודית, שבזכותה הגיע מרסלו מורגנפלד לארץ, ופתח בלימן מסעדה מעולה בשם מורגנפלד סטייק האוס

בחור פוגש בחורה, יוצא איתה שנה וקצת, נפרדים ל-9-8 שנים, וחוזרים לסיבוב שני. שנתיים אחרי ועדיין מאוהבים, יוצאים אני ובת זוגתי לטיול ברחבי הארץ, כשהיום אנו חוגגים שנתיים ביחד, ומחר זוגתי, כיאה לבחורה ששומרת על גילה מוצנע, חוגגת 20 ומשהו חורפים (האמת, 20 ועוד 10 חורפים, אבל אל תגלו). עם כל ההקדמה הזו תסכימו איתי שצריך לחגוג את האירוע בגדול. לפיכך, עזבנו את הצימר שבו התארחנו, ויצאנו לחגיגת בשרים במסעדה הנקראת מורגנפלד סטייק האוס.

לא קל היה למצוא את המסעדה. מסעדת מורגנפלד סטייק האוס, הכשרה דרך אגב, נחבאת אל הכלים בין צימרים, שדות ופרות. אבל המשימה למציאת המסעדה הוכתרה בהצלחה, ונכון לכתיבת שורות אלו, מספר הפרות באזור הצטמצם משמעותית.

המסעדה, כראוי למקורות, בנויה כקינצ'ו – מבנה ארגנטינאי מסורתי עשוי כולו מעץ, מרווח ומרובה חלונות. עדי, מלצרית המסעדה המקסימה שלנו להערב, כבר מעמיסה על שולחננו מס' מנות פתיחה מעוררות תיאבון: מנת אנטיפסטי המוגשת במסעדה על מגש מתכתי בעל 2 קומות, ולחם הבית עם עגבניות מיובשות, שהגיע מלווה בממרח זיתים ורוטב צ'ימיצ'ורי. הבעלים של המסעדה, מרסלו מורגנפלד, מפנק אותנו עם בקבוק יין אדום (קברנה סוביניון 2004), ובאותה הזדמנות מספר לנו מעט על עצמו(.

מרסלו הגיע לארץ לראשונה ב-1989, כשייצג את ארגנטינה בחתירה במכביה, אותה אולימפיאדה כשרה למהדרין, שמאגדת פעם בארבע שנים ספורטאים יהודים מכל העולם. בתום המכביה הוא שב לארצו, אך הרשמים מהארץ חלחלו, וב-93 הוא עלה ארצה. את תחילת הקריירה הקולינרית שלו עשה מרסלו בתור גריל-מן של רשת מסעדות בשרים מוכרת, ובהמשך התקדם לדרגת הטבח הראשי שלה, שתפקידו היה בין השאר לוודא את רמת אחידות המנות רשת. בשלב מסוים עזב את הרשת, והחליט להקים מסעדה. את החיבור ללימן יש לזקוף לאשתו, שהיא בת המקום. השאר – היסטוריה.

בנקודה זו חוזר מרסלו לעיסוקיו, ואנחנו - למטרה שלשמה הגענו, קרי - לאכול. כמנת ביניים אנו מקבלים במסעדה מנת פטה כבד עוף עם ריבת בצל, המוגשת במסעדה על צלחת מרובעת, כשבפינה אחת נתח פטה כבד עגול, בעל מרקם של מוס, המקושט במקל קינמון; בפינה השנייה ראש שום על עלה בייבי; ובפינה השלישית ריבת בצל משובחת. הפינה הרביעית נשארה פנויה. כנראה שמי שלא מסיים את המנה נשלח לעונש בפינת המסעדה.

את המקום בו אכלסו עד לפני דקות ספורות מנות הפתיחה מאכלס כעת גריל פחמים קטן, שבתוכו מצקצקות גחלים רוחשות, ועליו מסודרים, כמו חיילים ממושמעים, 2 צ'וריסו בשר עסיסיות ומלאות טעמים, 2 אמפנדס קריספיים ממולאים בשר ופטריות, ו-2 קבבונים קטנטנים וטעימים. ממלכתי תמורת קבבון נוסף.

כמנת הפוגה מוגשת במסעדה מנת סורבה פסיפלורה, כדור גלידה צהבהב בטעם מתקתק-חמצמץ, מנוקד בנקודות שחורות של גרעיני פסיפלורה. בית''ר ירושלים בכוס גלידה.

כעת הגענו למנות העיקריות במסעדה : נתחי אנטרקוט לזוגתי ונתחי אסאדו לי, על מחבתות לוהטות ורוחשות. נתחי האנטרקוט, כך דווחה לי זוגתי שסירבה בתוקף לחלוק, היו עסיסיים להפליא, ועשויים בדיוק במידה הרצויה, מדיום, כך שבכל ביס משתחררים המיצים של הבשר לחגיגת טעמים בפה. האסאדו לעומתו היה נתח בשר למתקדמים, פחות רך, צ'ואי, כל ביס צרך הרבה השקעה, אך בסיומו - סיפוק עילאי. המנות העקריות מלוות במסעדה בשתי קערות סלט הכוללות פטריות שמפיניון חיות, עגבניות שרי ועלי בייבי. הסלט נשאר כמעט כולו בצלחות, ואני אישית סבור שהיה עדיף אילו היו נותנים את הסלט לפרה, ולי נותנים יותר ממנה. רק המלצה, לא חובה.

לקינוח, שהרי אי אפשר בלי קינוח, קיבלנו במסעדה ערמת קצפת ענקית, מעוטרת בפירות יער, שמתחתיה חבוי מרנג. בתור הזכר השליט של התא המשפחתי המצומצם שלנו מיהרתי ולקחתי את כל הצלחת אלי. מגיע לי, אני מניח. מבט אחד מזוגתי הבהיר לי שאם אני רוצה להמשיך להיות הזכר השליט של התא המשפחתי המצומצם שלנו, או זכר באופן כללי, כדאי שאחזיר את הצלחת למקומה הראוי באמצע השולחן. כיאה לשליט נאור החזרתי את הצלחת למקומה, לא לפני שאני ממלא את פי קצפת ככל יכולתי, ומתפלא איך קצפת צמחית יכולה לצאת מוצלחת כל כך.
מרסלו, בעל המסעדה, התעקש שאנחנו חייבים לטעום גם טריקולד. אם חייבים אז חייבים, אנחנו אזרחים טובים. למרות שלטעמי צריך לשמור את המינוח חייבים למילואים ולצחצוח שיניים. אבל במהרה התברר שאת הקינוחים של המסעדה מורגנפלד לא חייבים לטעום, רוצים לטעום. מדובר בכוס ויסקי קפואה המכילה שתי שכבות של מוס שוקולד קפוא וטעים לאללה.

מדהים איך בת זוג מקסימה, אווירה נעימה ונוחה ובקבוק יין יכולים לגרום לאדם רגיל כמוני לחסל כמות אוכל שיכולה להספיק בד''כ 3 אנשים. בנקודה זו, כשאני שבע עד כלות נשמתי מהארוחה במסעדה, הייתי מעוניין להודות לכל מי שהביאני עד הלום: הורי, מוריי... והסוכנות היהודית.

מורגנפלד סטייק האוס
מושב לימן
04-9524333, 050-6761607