טוסקנה בלי עיכובי צ'ארטר

''לראשונות הזמנו מלנזנה פרמז'ן וסלט רוקפור, חגיגה לאוהבי ז'אנר הגבינות. פרוסות החצילים התעטפו בהרמוניה בטעם גבינתי עז. גבינת הרוקפור בסלט דומיננטית בחריפותה...''. דניאל רום טעם איטליה ברעננה, בקפה-מסעדה לה טוסקנה

מאחורי לה טוסקנה, האיטלקית הכשרה ברעננה, עומדים שלושה שותפים עם אהבה גדולה לאיטליה. המסעדה נוסדה לפני 5 שנים, בעזרתה של משפחת קסוטו המפורסמת שהביאה עמה ניסיון וידע של 500 שנות מסעדנות ענפות היישר מאיטליה. החלום היה להכיר לקהל הישראלי את המטבח האיטלקי וטעמיו האותנטיים. למלאכת ההקמה נרתמה גם יועצת פאנג שווי, ששזרה בעיצוב האיטלקי גם רוח ישראלית, צבעי חרדל ועץ חמים ופריטים המשרים אווירה ביתית נינוחה ונטולת גינונים. בלה טוסקנה חלל חיצוני- המרפסת, חלל פנימי מרווח וכן חדר אירועים לאירועים פרטיים או עסקיים. חלל החדר נראה כסלון מהודר ומוקפד: שולחן מרכזי ארוך ומשפחתי, כסאות עץ וכוורת יינות פינתית. את התקרה מקשטת נברשת מפוארת. לה טוסקנה אינה מגדירה עצמה כפנינת גורמה, אלא כמסעדה איטלקית מעודנת, רומנטית, נעימה ומחבקת, כזו שמאכליה הם גולת הכותרת ובזכותם הקהל מתמכר וחוזר שוב ושוב. יצאתי לבדוק את הסוגיה עם סופי, חובבת אוכל איטלקי מושבעת.

הביקור בלה טוסקנה נפל על עיתוי מושלם. אחרי ארוחות החג של ראש השנה וצאת הכיפורים ולפני ארוחת ערב סוכות הרגשתי שעוד צלי אחד, משובח ככל שיהיה, אני הופך להיות צמחוני. סופי הצטרפה לאות הזדהות. התיישבנו בשולחן זוגי בפינה שקטה ואינטימית. המפות המשובצות אדום הזכירו לסופי שככה בדיוק, אבל בול, נראו השולחנות של המסעדות בהן אכלה באיטליה. טוסקנה בשבילי הייתה זיכרון בוסר של פיאצות ומרפסות, נופים ירוקים ושלווים, בתים בסמטאות ציוריות ומגדלים שעצרו את נשימתי בסן ג'מיניאנו. בשבילי, היופי והאתגר בטיולים הוא לאתר דווקא את המסעדות המקומיות, האותנטיות. מסעדות מסחריות לתיירים וענקיות גלובליות כבר יש בכל חור. אני נהגתי לשכור רכב והרחקתי דווקא לכפרים קטנים ושכוחי האל כדי לטעום מהמטבח של איכר חייכן וקשה יום או ממסעדה מקומית עמוסת איטלקים עם ג'ל בשיער וזקנים משועממים עם שפה יפה ומתנגנת.

התפריט של לה טוסקנה החזיר לי את איטליה, אומנם בלי נופיה הקסומים, אבל בהחלט עם טעמי הרוזה, הפרמז'ן וקינוחי השמנת. מרוצים מהלימונענע המרעננת, התמסרנו לדילמות התפריט האיטליאנו.
פתחנו בפוקצ'ה איטלקית עבה וחמה וטבלנו אותה במטבל שמן זית. לראשונות הזמנו מלנזנה פרמז'ן- פרוסות חצילים ברוטב עגבניות מוקרם וסלט רוקפור עם עלים ירוקים ושפע אגוזים ופטריות. שתי המנות היו חגיגה לאוהבי ז'אנר הגבינות. פרוסות החצילים התעטפו בהרמוניה בטעם גבינתי עז. גבינת הרוקפור בסלט הייתה דומיננטית בחריפותה ויחד עם רוטב הויניגרט המצוין צבעה את טעמי החסה והפטריות בטעם משובב נפש. שתי המנות היו פשוטות מאד מבחינת רכיביהן ונראו קלות להכנה, אבל בלי הסבר מיוחד, היו טעימות מעבר לציפיות. עוד משהו שהפתיע אותנו ויש לקחת בחשבון הוא שהמנות גדולות מאד, אפילו בקנה מידה ישראלי. ראו הוזהרתם.

בשלב העיקריות סופי הלכה על בטוח ואילו אני הסתכנתי. סופי הזמינה פסטה פנה 4 גבינות: שמנת, רוקפור, צ'דר ופרמז'ן. מה יכול להיות רע בפסטה כזאת? שנינו מטורפים על גבינות, וככל שהן בעלות טעם דומיננטי יותר מה טוב. הפסטה הייתה טובה אך עדינה מדי לטעמנו. אני רציתי מנה שתסעיר ותלטף את החיך ותשאיר טעם של עוד ותגרום לי לחזור אליה עוד פעם אחת לפחות. הלכתי הפוך על הפוך והזמנתי קלצונה גבינות. מה כל-כך מסעיר בקלצונה? ובכן, את הקלצונה הראשון והאחרון בחיי אכלתי בספרד והוא הותיר בי טראומה של ממש: הבצק שם היה תפל והגבינה לא מזוהה. החלטתי לנסות חוויה מתקנת. הקלצונה של לה טוסקנה היה עשוי בצק דק ופריך, ממולא בנדיבות בגבינות בולגרית ופרמז'ן, חצילים וזיתים ולצידו הוגש רוטב עגבניות. שוב המטבח הלה טוסקני התגלה כאומן גשטאלטי: מכמה רכיבים פשוטים נוצרה מנה מופלאה עד כדי כך שאפילו לסופי לא היה חצי קיטור או הצעת ייעול עבורה. המנה הייתה פשוט מעדן והוכיחה לי שוב שמדי פעם חשוב לחדש ולאתגר, להסתקרן ולהסתכן, הרי חיים רק פעם אחת.

כמעט ויתרנו על קינוח כדי להישאר עם טעם הקלצונה, אבל אחרי כמה דקות החיך הציק ואמר את דברו. קינוח ''בלה דונה'' העשוי משוקולד לבן ומריר, על מצע בראוניז ובציפוי פקאנים מסוכרים עשה דרכו לשולחננו, ומשם לקיבתנו המדושנת היטב. ככה סגרנו דיל לאיטליה, בלי עיכובי צ'ארטרים, בלי חורים בחשבון הבנק ועם אוכל איטלקי מעולה שמותיר געגוע עז בלב בשנייה שנגמר.

לה טוסקנה
הסדנה 3, אזור תעשייה רעננה.
09-7420754