ערב של כיף

''אני התאהבתי בפאולנר, בירה מצוינת, שרק בגלל הכמות ששתיתי ממנה איני זוכר עליה פרטים נוספים, ויובל נשבה מייד בקסם של הגיוסר..''. נדב אבידן מנסה לדלות ממוחו המבוסם פרטים על לה מורס. דבר אחד בטוח – היה כיף

''אני התאהבתי בפאולנר, בירה מצוינת, שרק בגלל הכמות ששתיתי ממנה איני זוכר עליה פרטים נוספים, ויובל נשבה מייד בקסם של הגיוסר..''. נדב אבידן מנסה לדלות ממוחו המבוסם פרטים על לה מורס. דבר אחד בטוח – היה כיף

טוב, עכשיו זה רשמי - אני צריך למצוא חלום חדש.
אני אסביר את עצמי: מתוך הטינה הזו שיש לי כלפי ביטול הרגש בעולמנו, המתבטא במגיפת הפיק-אפ ברים, שהופכים את חווית היציאה לשדה ציד מתמשך, בו במקום להיות אני עצמי – אני חייב לשמור על פאסון למען הבחורות, החלטתי כבר מזמן: אני חייב למצוא פאב אמיתי. כזה שבאים אליו לשתות בירה. כזה שמנגן מוסיקה שאני איהנה לשמוע. כזה שמאפשר לי לבוא עם חבר לערב של כיף בלי פוזות, במקום להידחק בין עשרות אנשים שכולם באו למטרה אחת בלבד. ולא פחות חשוב מזה - כזה שאתה מרגיש כבר בכניסה שהגעת למקום ביתי, שכולם מכירים בו את כולם כמשפחה, ולא כדאווין.
וכאן אנחנו חוזרים להתחלה - אני צריך למצוא חלום חדש. בילוי של ערב שישי בלה מורס, ברחובות, לא רק שהגשים את כל הציפיות שלי - הוא גם ענה על כמה ששכחתי לכלול ברשימת החיפוש החיצונית.

הגענו ללה-מורס, אני ויובל (שיכונה להלן – יובל) בשעה 22:00. שמועות על הפאב הגיעו עד לאוזנינו שבת''א הרחוקה, והחלטנו שאם אומרים עליו כל כך הרבה טובים - שווה לנסות. כבר עם הכניסה למקום (החנייה מאוד קלה ברחובות, עוד נס קטן לשני תל אביבים), הבנו שהגענו לבית שתמיד חיפשנו. עם פסקול שנע בין רוק ובלוז, ומגיע עד לג'אז, קשה שלא להיכנס לאווירה הנכונה. ואכן, ענת, בעלת הבית, דאגה שכל פרט קטן במקום יהיה חלק מיצירת האווירה הכל כך מיוחדת של פאב אירי אמיתי.

בלה מורס 2 קומות, המתפקדות כ-2 פאבים שונים. הקומה הראשונה היא הפאב הקבוע, הפתוח כבר 13 שנים, ומכיל מקום ליותר ממאה אנשים, ו-20 ברזי בירה, ביחד עם שולחן פול אנגלי. הקומה השנייה נפתחה לפני כשנה, ונושאת (ובצדק, יש לציין) את השם לה מורס אקספיריינס. שם, זה כבר סיפור אחר- פאב שבנוי כולו מאבן אמיתית, עם חרבות ספרדיות על הקירות, ותחושה כללית של פאב מרתף (למרות היותו בקומה שנייה) שכל קולנוען מצוי ירצה לצלם בו גרסה ל''שלושת המוסקטרים''. האלכוהול למעלה שונה מזה שלמטה, ונחשב כיותר איכותי (וגם יותר יקר במעט, ובצדק).

התיישבנו ליד השולחן, שהיה הרבה יותר גדול ונוח מאלו של רוב הפאבים שהיינו בהם עד היום, על כורסאות נוחות, שגרמו לנו לשכוח לכמה רגעים שבעצם באנו לשתות. ואז זה הגיע - ולדי, האיש שמאחורי תפריט האלכוהול, ויד ימינה של ענת, הגיע לשולחן שלנו משולחן אחר, שאל לשלומנו, ומייד התפתחה שיחה ערה. מה אגיד לכם, האיש הזה יודע דברים על אלכוהול כמו שאף אדם אחר שהכרתי לא ידע. וזה המקום לציין עוד גדולה של הפאב- הם לא מתנשאים עליך, הם לא מחזיקים מעצמם, אבל אם תרצו או לא, תצאו משם עם ידע והיכרות עם מגוון הרבה יותר רחב של בירות מאשר חשבתם שקיימות. כשולדי הבין שיש לו עסק עם 2 חובבי גולדסטאר פשוטים, הוא נרתם למלאכה ברוב אושר. תוך דקות היו על השולחן מגוון של כ-10 סוגי בירות, שכולן באו לענות על צורך אחד- לגלות לנו טעמים חדשים שנאהב. אני התאהבתי מייד בפאולנר, בירה מצוינת, שרק בגלל הכמות ששתיתי ממנה איני זוכר עליה פרטים נוספים, ויובל נשבה מייד בקסם של הגיוסר, ולא הפסיק לדבר עליה כל הערב. בתפריט יש גם בירה ללא אלכוהול, בטעם אמיתי של בירה מצוינת, לטובת כל הנהגים התורנים שבינינו. המצאה גאונית.

עם השתייה הראשונית, הגיע גם האוכל שהזמנו. מכירים את הביטוי- אוכל של פאבים? אז זהו, אתם יכולים לשכוח ממנו, ומהר. ההמבורגר שאכלתי יכול להתחרות בזה של כל מסעדת בשרים שתבחרו - בגודל המנה, בתוספות, במחיר, וכמובן - בטעם. גם האמפנדס שיובל קיבל היוו כמעט מייד עילה לסכסוך בין חברים, כשאני משתמש בטריקים המוכרים של ''מה זה שם? ציפור?'' וחוטף לו עוד אחד מהצלחת. פשוט טעים להפליא. בבירור קצר הסתבר לנו שעל התפריט אחראי השף פול בירנבאום, ואכן, ניכרת ידו של שף מקצועי בהכנת המנות.

לה מורס הוא בית אמיתי לחובבי בירה ואלכוהול. מקום שאליו באים כדי לבלות ערב בכיף, ולא כהקדמה לבילוי האמיתי. חיזוקים לכך קיבלנו אחרי האוכל, כשירדנו למטה לשחק קצת פול. תוך רגעים התארגן משחק זוגות מרשים, שלמרות שכלל בתוכו הפסד צורב לנבחרת שלנו (אני ויובל בחרנו להאשים את האלכוהול בכך), היה פשוט מדהים באווירה שיצר. אנשים שבאו להסתכל, אנשים שעודדו, והכי חשוב - אף אחד לא צוחק עליך, אף אחד לא התנשא מעליך ולא גרם לך להרגיש שאתה לא מקומי. פשוט - בית.

בסופו של הערב, ואחרי עוד המון בירה, יצאנו לדרכנו חזרה, מאושרים עד הגג (של הקומה השנייה), ושרים שירי עם איריים (באמת! המצאנו כאלה, אבל אני בטוח שהם נכונים). אני יודע שאחזור לשם בקרוב. מקום כזה לא מחליפים, והוא שווה כל מרחק נסיעה שהוא. כדאי ומומלץ, לכל מי שרוצה להרגיש פאב אמיתי בארץ. פשוט ערב של כיף.

לה מורס
הרצל 203, רחובות.
08-9363634