האח הגדול צופה תמיד ונלקח למקומות שווים

לכבוד יום הולדתו וכאות תודה על כל הפעמים שהרביץ למי שעצבן אותה, לקחה מיכל זמרני את אחיה לקזנקי, בר פירות ים. הקוקטיילים, התפריט העשיר והמגוון, השירות הנעים והמחויך והאווירה הביתית והכייפית התיישבו להם בול

לכבוד יום הולדתו וכאות תודה על כל הפעמים שהרביץ למי שעצבן אותה, לקחה מיכל זמרני את אחיה לקזנקי, בר פירות ים. הקוקטיילים, התפריט העשיר והמגוון, השירות הנעים והמחויך והאווירה הביתית והכייפית התיישבו להם בול

''אז מה אתה רוצה מתנה ליום ההולדת?'' שאלתי את עמית. הוא אמר לי שהוא יחשוב על זה ויחזור אלי. עבר חודש וחצי. ניסיתי שוב. ''אתה רוצה ספר? דיסק? משהו לבית?'' הוא טלטל את ראשו בהחלטיות, אבל לא קידם אותי לשום מקום. בסוף איימתי עליו שאני אקנה לו בגדים. לפעמים צריך להיות אסרטיביים עם אחים גדולים בני 35. זה עבד. הוא הציע שאני אקח אותו לבילוי, והיו לו דרישות: מקום מגניב, איכותי אבל לא פלצני, שמגיש אוכל טוב, עם אווירה סבבה, ו''לא יקר. אז מה אם את מזמינה''. אז פרשתי לי הצידה, עשיתי מחקר קטן, ולקחתי אותו לקזנקי.

הבעלים של קזנקי, צחי בר-אבן, בילה כמה שנים בניו יורק, עשה שני תארים וילד, וחזר ארצה לפני כחמש שנים. ''הייתי שכיר איזה תקופה'', הוא מספר, ''ואז החלטתי לפתוח משהו, וההחלטה נפלה, באופן טבעי, על פירות ים. הייתי מבשל המון בבית, וראיתי כמה זה עולה לי וכמה זה עולה במסעדות. החלטתי ללכת על קונספט של בר פירות ים זול ומהיר, אבל בלי לפגוע באיכות. היה לי חשב שהמקום יהיה קטן – זה יוצר אווירה ביתית. שהעיצוב יהיה לילי, כדי שלאנשים יהיה סיבה לבוא גם בערב. שיהיה גם בר, אם כי לא בזה ההתמקדות אלא בפירות ים – שרימפס, קלמארי, סרטנים ותמנונים. בעיקר רציתי שיהיה כיף''.

וזה הצליח לו למעלה מהמשוער. המסעדה הקטנה ברחוב הארבעה מפוצצת חלק ניכר משעות היממה, וכשהגענו היה מקום רק על הבר. לא שזה רע, כי ככה זכינו לשירות אישי ממור ושירה, המתרוצצים מאחורי הבר ביעילות מפתיעה לטובה, שלא גורעת דבר מאדיבותם המחויכת. עוד לא הספקנו למקם את ישבננו כמו שצריך על הכיסאות הגבוהים – וכבר נחתו מולנו שתי כוסות קוקטייל צוננות. אחת מלאה במוחיטו מלפפונים, מתובל בנענע טרייה ושפע של קרח, עם טעם חריף-חמצמץ-מתקתק ומרענן מאוד, וקוקטייל שני שאת שמו לא קלטתי, משהו לבן ומתקתק על בסיס פינקולדה וגרנדין, שמור הושיט לי מלווה במשפט ''שנות השמונים חוזרות''.

עברנו לראשונות. מנה יפיפייה של קוקי סאן ז'אק, שהוגשה בצדפות אמיתיות מכוסות, בתוכן שחה ברוטב שמנת בשר סרטנים חמים, עסיסי וטעים. סלט אוקטופוס חמצמץ עם עלים ירוקים, עגבניות שרי וטבעות בצל סגול, כולם מתפוצצים מטריות, מלווים בכרישה מטוגנת וברגלי תמנון זעירות, פריכות וטעימות, שגרמו לנו לפצוח במשחק ''שחק את המטמון'' ולנבור מתחת לעלים בחיפוש אחר עוד מהטוב הזה. טונה צרובה על הפלנג'ה, בשרנית ומרירה קמעא, שהשתלבה היטב עם אטריות סובא חמצמצות ופלחי אבוקדו. וגולת הכותרת של הראשונות: קראב קייק – עוגת סרטנים מצוינת, מלאה בשר סרטנים רך בתיבול עדין, מוקפת ברוטב שמנת ועירית. מעדן!

עוד אנחנו טועמים קצת מזה וקצת מזה, המקום מתמלא עוד יותר, התאורה מתעמעמת מעט, מור שעל הבר מתבדח עם כל הנכנסים. צחי מספר שהיום למעלה מ-70% מהלקוחות הם לקוחות חוזרים. חלקם מגיעים למקום לפחות פעם בשבוע, לפעמים יותר. הצוות נמצא במקום מאז הפתיחה, אז כולם מכירים את כולם, ובהתאם לכך - האווירה ביתית וכיפית, השירות אישי וחברי, והאנרגיות שמקרין המקום חיוביות מאוד. ''הצוות'', אומר צחי, ''דואג למקום כאילו זה שלו''. ומור, בתזמון מושלם, מניח מולנו את המנות העיקריות. קלמארי צרוב על הפלנג'ה, עשוי בדיוק פנאטי כמעט, עם שמן ועשבי תיבול המעניקים למנה כולה טעם פיקנטי. מנה נוספת ומפתיעה של שרימפס בחלב קוקוס וקארי, בעלת טעם קוקוס מתקתק שמתחתיו מסתתרת החריפות העדינה של הקארי, ומלווה באורז מתובל וריחני, שנספג נהדר עם הרוטב.

עמית ואנוכי אוכלים ומדברים, מדברים ואוכלים, ובאמצע יוצאים לסיגריה. מור שומר לנו על המקומות. התיק שלי נשאר למרגלות הכסא – אף אחד לא ייגע בו. אנחנו מנהלים שיחה אינטימית על דברים שאחים בדרך כלל לא מדברים עליהם. משהו באווירה של קזנקי מזמין את הפתיחות הזאת. כשחוזרים פנימה, צחי מספר על שדרוג שהמסעדה עומדת לעבור בקרוב. מדבר על לצאת מהקופסא. השלב הראשון של השדרוג – פתיחת סניף נוסף, בהרצליה – כבר הסתיים בהצלחה. בשלב הבא התפריט הולך להתרחב, להתמקצע, להפוך לסקסי יותר. קצת דגים בתנור, אוקטופוס, טונה צרובה, קוקי סאן ז'אק, קראב-קייק. את השינוי מובילים חן ויולי מזרחי, השפים של המקום. ''שם המשפחה מקרי?'', אני תוהה. צחי מחייך. חן ויולי הכירו פה כטבחים, התחתנו והפכו לשפים של המסעדה. אווירה טובה, כבר אמרנו?

סגרנו את הערב עם זוג קינוחים. מאפה אגסים וקרמל, פריך מבחוץ וטעים מבפנים, מקושט ברוטב חלבה וגנש שוקולד ומלווה בכדור גלידה – בשבילי. אפל קרמבל מצוינת, חמימה, עם ציפוי פריך ומתקתק וכדור גלידה מלמעלה – גם כן בשבילי. עמית לא חזק בקינוחים, או שאולי הוא לא מספיק מהיר. זה לא שלא נתתי לו לטעום. ובכל מקרה – נראה אותו מתלונן, אחרי כזאת ארוחת יום הולדת שווה.

קזנקי
הארבעה 16, תל אביב
03-5610630