אצל ברטה בקפה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

בזמן הארוחה הבנו למה התכוון המשורר כשהגה את הצרוף ''קפה שכונתי''. כמעט כל מי שחלף על פני המקום, נכנס לומר שלום, גם מי שלא נשאר לשבת. זוגות אחרים ניגשו ישירות לשולחנם הקבוע מנופפים בחיבה לברמן ולמלצרית...

תהרגו אותי, אבל אני לא מבין איך בנות יכולות לבוא ללימודים של יום שלם באוניברסיטה כשבאמתחתן, מלבד הספרים והמחברות, קופסת פלסטיק שקופה ועשר חתיכות של גמבה. הבעיה שלי היא לא הגמבה (טוב, אולי קצת) הבעיה שלי היא מה שקורה בסוף היום, אחרי שנגמרה הגמבה ונגמר הבקבוק של המים מינרלים שהן קנו במכונה. מה מתרחש אצלן בגוף אז? לא שאני מביא יותר אוכל (אני פשוט עצלן מדי בשביל להכין) אבל בסופו של יום אני גוסס מרעב בעוד הן מגיבות לדיבורי הבלתי פוסקים על אוכל כאילו משהו אצלי לא בסדר.

בסופו של אחד מימי חמישי ארוכים ומייגעים החלטתי לשים סוף לזלזול הזה בקיבתי. תפסתי את נורית הודעתי לה שלא כל כך מעניין אותי בדרך לאן אני מפריע לה, היא באה איתי לאכול. נשבר לי מהגמבה בקופסה. אחרי דין ודברים, בו התחייבתי בתמורה לשמש לה כמדריך טיולים בין שכונות העיר (אחרי ש התוודתה שמעבר למרכזית המפרץ היא לא מכירה שום דבר בחיפה), היא נאותה לבוא איתי.

אמנם הבטחתי לנורית לשמש כמדריך טיולים אבל מעולם לא טענתי שאני מכיר את חיפה והאמת המרה היתה שלא ממש ידעתי לאן לפנות. לכן, תם סיורינו פחות או יותר כשהתחיל, וזאת אחרי וידוי שלי, שגם אני לא ממש מכיר את חיפה. טלפון זריז לחבר מהאוניברסיטה ששוכר דירה בנווה שאנן הצליח לשכנע את נורית לתת לי הזדמנות שנייה. גלגל ההצלה שלי שלח אותנו לבית קפה שכונתי וחמוד בשם קפה ברטה.

את קפה ברטה קשה לפספס, הוא שוכן ברחוב הגליל בנווה שאנן, ממש ליד מגדל המים. אחרי שהחנינו את הרכב, וכאן המקום לציין שיש חניה בשפע, נכנסנו פנימה. בפנים פגשנו במלצרית חייכנית שהושיבה אותנו ליד שולחן פינתי והניחה בפנינו תפריטים. קפה ברטה מציע מגוון רחב של מנות, ביניהן מרקים, סלטים, כריכים, טוסטים, פסטות, פיצות ועוד.

אחרי שקראנו את התפריט נפתח התיאבון גם לנורית שעד אותו רגע התעסקה בעיקר בלעקוץ אותי בעניין הבטחות הסרק שלי. אחרי התייעצות עם איציק, בעל המקום, נותרנו עם מספר גדול מדי של מנות אפשריות ומתוכן הזמנו שתיים.

בעודנו בוחנים את הנוכחים בבית הקפה ואת העוברים והשבים בחוץ (כיאה לתושבי ספר המגיעים לעיר הגדולה) הגיעו המנות. על שולחננו הניחה המלצרית סלט גבינות צאן, שכשמו כן הוא, גבינת צאן על מצע ירקות טריים, פלפלים קלויים, זוקיני, פטריות ואגוזים, על כל זה מתווסף רוטב ויניגרט בלסמי שחותם את הסלט בצורה מושלמת. כתוספת לסלט קיבלנו את לחם שנאפה במקום ומגיע חם לשולחן בצרוף חמאת שום שמיר. המנה השנייה שקיבלנו הייתה פסטה ברוטב ספרדי שהתבסס על עגבניות, וחצילים. מנות מומלצות נוספות במקום הן הלזניה הביתית והריזוטו פיטריות שלא נכנסו לצלחותינו רק בגלל שלא היה בהן או בקיבותינו המורגלות בפלחי גמבה, עוד טיפת מקום.

בזמן הארוחה זכינו להבין למה התכוון המשורר כשהגה את הצרוף ''קפה שכונתי''. כמעט כל מי שחלף על פני המקום, נכנס לומר שלום, גם מי שלא נשאר לשבת. זוגות אחרים ניגשו ישירות לשולחנם הקבוע מנופפים בחיבה לברמן ולמלצרית.
ברקע התנגנה לה מוסיקה נעימה ואנחנו המשכנו לבהות סביב ולגלגל את שארית המנות בחלל הפה.

כשסיימנו לאכול המלצרית החביבה הציעה לנו קינוח, אבל לא אשקר ואכתוב שאכלנו אותו כי פשוט לא היה לנו יותר מקום בבטן (גם אחרי שפתחתי כפתור במכנסיים), אבל כן אספר על הקינוחים כי הם ממש, אבל ממש, מפתים. כל הקינוחים המוגשים בקפה ברטה מוכנים במקום. ביניהם אפשר למצוא קרם ברולה, עוגות מוס אישיות, או פנקייק ברטה הכולל רוטב מוקפץ עם ברנדי בתוספת שוקולד, אגוזים וצימוקים.

לסיום ארוחתינו הנעימה גילינו שבקפה ברטה יש 10 אחוז הנחה לסטודנטים!
בניגוד למילות השיר המפורסם על הקפה של ברטה, לקפה ברטה החיפאי לא הולכים רק ''כשרע ועצוב בלב''. אפשר ואפילו רצוי ללכת אליו דווקא כדי לעשות שמח. ב
תיאום מראש ניתן לערוך במקום אירועים, בפנים יש מקום לכ- 35 אנשים ובחוץ עוד מספר שולחנות.

קפה ברטה
הגליל 74, חיפה
טלפון: 04-8120363