זמן איכות ב''מתוקה''

בין מועדי ישראל לשביתות המורים התכופות, התיכוניסטית הפרטית שלי נמצאת יותר בבית מאשר בבית-הספר. בפעם האחרונה ששוב התבטל יום לימודים, החלטנו לנצל אותו לטובת זמן איכות משותף. הזמן: צהריים. הלוקיישן הנבחר: ''מתוקה'', בית הקפה והקונדיטוריה הידועה שמול הסינמטק.

בין מועדי ישראל לשביתות המורים התכופות, התיכוניסטית הפרטית שלי נמצאת יותר בבית מאשר בבית-הספר. בפעם האחרונה ששוב התבטל יום לימודים, החלטנו לנצל אותו לטובת זמן איכות משותף. הזמן: צהריים. הלוקיישן הנבחר: ''מתוקה'', בית הקפה והקונדיטוריה הידועה שמול הסינמטק. התפריט: נתון לויכוח. מבחינתה, מקום עם שם כזה אומר שמתמקדים במתוקים. מבחינתי, עוגות ומוסים זה נחמד מאוד, אבל לא במקום ארוחת צהריים. כיוון שהבילוי הבלתי-צפוי משרה עליה מצב-רוח פייסני, היא נעתרת בסופו של דבר גם לארוחת צהריים עסקית, שכוללת עיקרית-ירק-שתיה בתמורה . אני נותנת לה לבחור מה שהיא רוצה מהקינוחים – החלטה רבת משקל, כפי שעוד יתברר בהמשך. כדי שיהיה לנו מעניין, אנחנו לוקחות שתי עסקיות שונות - האחת על בסיס פסטה וסלט בשבילה והשניה של קיש ואנטי-פסטי בשבילי. הגברת הצעירה קופצת על ההזדמנות להזמין רביולי בטטה שהיא אוהבת, בעוד שאני מחליטה לנסות את קיש הכרישה והפיסטוקים, שנשמע לי מקורי יותר. עד שהם יגיעו, אנחנו בוחנות בעניין את דלפק התצוגה, שמציג כל מיני פיתויים בדמות עוגות, עוגיות ומתוקים למיניהם. אפשר לקחת הביתה, ואפשר להיעזר בשרות ה''רום-סרוויס'' הטלפוני, שמביא את הכיבוד ישירות אליכם.

בינתיים מגיעה הארוחה שלנו, יחד עם שתי כוסות מיץ סחוט במקום, כמו שצריך. בניגוד לשמה, צלחת ה''מיני-אנטיפסטי'' שמלווה את הקיש שלי רחוקה מלהיות מינימלית – יש בה שפע ירקות קלויים, כולל בטטה, קישואים, פלפלים מכל הצבעים, פטריות שמפיניון במרינדה ובצל סגול. לכל זה נלווים עוד פנכת לבנה ברוטב זעתר ומגוון לחמים, מה שהופך את הצלחת הצבעונית למנה בפני עצמה, אותה אנחנו מחסלות בתענוג.
רק אחר כך אנחנו נפנות לבחון את העיקריות שלנו. הילדה נוגסת ברביולי, שטובל ברוטב סמיך של עגבניות שבושלו ביין רוזה. אופס, מסתבר שבטעות אלו רביולי גבינה. ''להחליף לך?'' מציעה מייד המלצרית, אבל הילדה לא מגיבה, כיוון שהיא נהנית בעיקר מהרוטב הטעים, כך שהרביולי עצמם הופכים מבחינתה לשחקני משנה. לדעתי, מילוי הגבינה, שטעמו פחות מובהק, אפילו משתלב טוב יותר עם הרוטב. הקיש שלי טעים גם הוא, והפיסטוקים השלמים שמשובצים בו מעניקים לו פריכות נעימה וגוון מעניין.

סוף סוף הגענו לקינוח, (או לעיקר, תלוי בנקודת ההשקפה). בשבילי זו הזדמנות ליהנות מהעוגות המפורסמות של המקום, וטארט אגסים ביין אדום על בצק פריך עם מילוי קרם שקדים הוא בדיוק מה שמתאים לי עכשיו. עבורה מדובר בהתלבטות אמיתית: האם ללכת על קרם ברולה קלאסי, או שמא על פאדג' שוקולד חם בליווי גלידת וניל? דקות ארוכות עוברות בחוסר הכרעה, כשגם המלצרית שנקראה לסייע לא מצליחה לעזור, כי מסתבר שאלו שני הקינוחים המובילים. טוב, אני נכנעת לבסוף, קחי את שניהם וזהו. ''וואי, זה טעים!'' היא מכריזה עם נעיצת הכפית הראשונה בקרם הברולה. ''וואי, גם זה!'' היא מחמיאה שניה אחר-כך לפאדג' השוקולד. וכך היא עוברת לסירוגין מהבהיר אל הכהה, מקרם הברולה העשיר והחלק אל הפאדג' , שהוא מנה מרוכזת של שוקולד מריר-מתוק וחם. עד שאני רואה שכבר קצת קשה לה ומתגייסת לסייע במלאכה. אמא תעזור לך ברצון, מותק, זמן איכות או לא?!

מתוקה
הארבעה 2, תל אביב
1-700-70-22-32