תורת היחסים


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

עיינה גל כתבתנו ביקרה השבוע עם ידידה המתארס בקפה איינשטיין שברמת אביב וגילתה מה משותף בין מערכות יחסים לסלט ניסואז

בתום שלוש שעות של סיבובים בקניון רמת אביב בחיפוש אחרי בגדי חג לדורון ואחרי בערך עשרים זוגות מכנסיים שמדד ושבע חולצות שכפתר ופתח, קנינו עניבה.
''ממתי לובשים עניבה לליל הסדר?'', אני שואלת אותו כשהוא מתחדש ויוצא מהחנות עם השקית הקטנה מדי.
''מאז שזה החג הראשון שאני ולילך מפגישים בין ההורים'', הוא משיב לי בסבר פנים רציני ואני מודה שזאת תשובה טובה.
דורון נראה כאילו הוא לא מתכוון לנוח או לשקוט עד שנמצא גם זוג מכנסיים נאים, אבל רגלי כבר כושלות.
''אפשר לשבת לשתות משהו'', הוא מציע בהומאניות.
''לשתות משהו? אני תיכף אוכלת לך את העניבה'', הודעתי לו ובחרתי בחגיגיות בקפה איינשטיין.
''רק משהו קצר'', דורון מזכיר לי את מגבלות הלו''ז, ''אל תשכחי מה הסיבה האמיתית שבאנו בגללה לכאן''.

עיון קצר בתפריט ואני יודעת בדיוק מה אני רוצה: קיש בטטה שמגיע עם סלט קטן. דורון, שחשב שמסעות קניות קטנים עליו מול ההתמודדות עם ההורים של ארוסתו, קיבל כנראה תיאבון אחרי שקלט את הסלט של שכנינו לשולחן.
''אני רוצה פילה סלמון'', הוא מבקש בנימוס של חתן ואחרי רגע מוסיף גם את סלט הניסואז לפתיחה, כמו אצל השכנים.

סלט ניסואז הוא תענוג צרוף לטעמי. הנה סוף סוף סלט שאפשר לערבב את כל מרכיביו יחד (ואפשר גם להשאיר בנפרד). יש שם חסה ועגבניות וביצה ובצל וזיתים ותפוח אדמה וטונה, ודורון מערבב את כולם בצלחת שלו ושופך המון רוטב. אני מהבדלנים: קצת מזה וקצת מזה וקצת מההוא.

אחר כך דורון מקבל את הדג שלו ואני את הקיש שלי ולרגע כל אחד מאיתנו מתרכז באוכל ולא בשותף לארוחה.
''תכתבי שטעים מאד'', הוא פוסק אחרי רגע קצר של שתיקה.
''גם שלי טעים'', אני מהנהנת בפה מלא ומגישה לו טעימה מהקיש. מילוי הבטטה הרך מונח, כמו שצריך, על מצע של בצק פריך, והמאפה העגול נפרס במהירות לפלחים, שבין רגע נעלמים לי מהצלחת, חלקם לזו של דורון, חלקם נעלמים לתוך הפה שלי.

גם הדג של דורון טעים ומוגש בצורה יפה. יחד עם הקלות של הירקות מהסלט הענקי של הפתיחה אנחנו מאזנים את המשקלים עד שובע. אבל כשמגיע זמן הקינוחים הכל מתחיל מחדש. למתוקים יש לנו תמיד מקום.

אנחנו בוחרים ללכת על פאי תפוחים קלאסי, המוגש פה כמקובל, עם כדור גלידה (לפי בחירה) וקצפת. המאפה החם והטרי טעים לי והוא לדעתי בעצמו סיבה מצוינת להתיישב בקפה אינשטיין, גם כשלא ממש רעבים וגם אם רק רוצים לנוח ולהתרענן מההתרוצצות בין החנויות.

הגענו ממש רעבים ועכשיו אנחנו ממש שבעים, אבל כדי שנוכל לשוב למסע חיפוש הבגד הנכון בשביל דורון, אנחנו חייבים לשבת עוד קצת ולשתות ספל קפה אחת או שתיים, שתרים אותנו מתרדמת הצהריים שנפלה עלינו יחד עם השובע. נשב רק עוד כמה דקות. הרי לא שכחנו מה הסיבה האמיתית שבגללה באנו לכאן.

קפה איינשטיין
איינשטיין 40 בתוך בנין רמת אביב, תל אביב