מי אמר חומוס ולא קיבל?

גם אם אתם לא גרים באזור חיפה אלא בצפון הרחוק או אפילו סתם עוברים בחיפה, כלומר תל אביביים, אתם באמת, אבל באמת, באמת, באמת, חייבים לטען את החומוס של עידו קציר מינשוף חומוס, שמוגש עם פיתות טריות, פיתות עם תוספות ופיתות מקמח מלא. מי שבסוף הארוחה מרגיש מסיבה כלשהי שלא מיצה את עצמו, מקבל תוספת של חומוס לצלחתו על חשבון הבית. הבטחה שלי, לא תזדקקו לתוספת הזאת

זהו סיפור שמתחיל כמו בדיחה עם כל המרכיבים הקלאסיים: שני סטודנטים רעבים, מרכז הכרמל בחיפה וחומוס. החומוס הוא החלק שאמור להיות היתולי בסיפור, אבל אמרתי שסיפורינו מתחיל כמו בדיחה, לא אמרתי שהוא מסתיים ככה.

13:17 לי ואני נפגשים באוניברסיטה אחרי יום עמוס (כולל מבחן). לי רעבה, אני יותר. במאקרו, התכנית היתה לאכול חומוס, המיקרו התמקד באזור מרכז הכרמל.
חומוס במרכז הכרמל עלול להישמע מוזר למי שמגדיר את עצמו כחובב חומוס. אני לדוגמא, רגיל לנגב את החומוס שלי בכפרי הצפון. כנגזרת מכך גם לי נראה הרעיון ללכת לנגב חומוס במרכז הכרמל מוזר בהתחלה. אבל המוטיב החוזר שלנו, כבר בטח קלטתם, הוא שזה נשמע ככה רק בהתחלה.

13:52 אנחנו חונים בשדרות הנשיא ומחפשים את המקום. ''ינשוף החומוס'' זה השם. מוצאים, נכנסים ופוגשים את עידו קציר, הבעלים. זה הבן אדם שיכול היה לגרום לי בסוף הארוחה להוריד את הכובע לו רק היה לי כזה. אם זה לא היה מביך אותו, הייתי גם משתחווה בפניו (אבל זה היה מביך גם את לי אז היא בטח הייתה מונעת את זה ממני).

14:06 המנות המיוחדות של המקום מונחות על שולחננו. שקט, דומיה סביב. הניגוב הראשון הוא הרגע הכי חשוב בחומוס. האווירה מתוחה. לי שומרת על פני פוקר וגם אני לא מסגיר כלום ממה שעובר על בלוטות הטעם שלי. המבטים מצטלבים ואני כמובן נשבר ראשון ומכריז שהחומוס של עידו מנצח. לי מהנהנת בחיוך גדול.

זה יהיה פשע מצידנו אם לא נזדרז לספר כאן מה אכלנו, כי גם אם אתם לא גרים באזור חיפה אלא בצפון או אפילו סתם עוברים בחיפה, אתם באמת, אבל באמת, באמת, באמת חייבים לטען את החומוס של עידו קציר.

אז ככה: עידו הגיש לנו מנה של ''סינייה'', שזה בשר בקר טרי וטחון על מחבת פלדה בכיסוי טחינה חמה. בנוסף, קיבלנו מנה של ''חומוסביח'' שבתרגום חופשי פירושו חצילים ממולאים בטחינה וביצה על מצע חומוס חם. ליד כל זה הוגש לנו סלט ירקות וצ'יפס. כלי העבודה במקום, זאת אומרת ה''אביזר'' איתו מנגבים, הן פיתות טריות, פיתות עם תוספות מעניינות ופיתות מקמח מלא. מי שבסוף הארוחה מרגיש מסיבה כלשהי שהוא עוד רעב ולא מיצה את עצמו, מקבל תוספת של חומוס לצלחתו על חשבון הבית. הבטחה שלי- לא תזדקקו לתוספת הזאת.

אחרי זמן מה המצב נהיה קשה. אין יותר מקום, ממש אין. הבעיה התגברה כשעידו התעקש על קינוח. כשתכירו אותו גם אתם תבינו שלעידו אי אפשר לסרב. אז לא סירבנו. בתמורה לאי סירובנו הגיש לנו עידו קינוח שנקרא ''ינשופינה'', שהוא מעדן טחינה בסילאן (דבש תמרים) המוגש קפוא. גם פה נרשמה הצלחה.

''ינשוף החומוס'' סיפר לנו עידו, קיים כשנה ושלושה חודשים. מעבר לדברי השבח שנשפכו על המקום בשורות הקודמות חשוב לנו לציין שכל האוכל במקום הוא עבודת יד ונעשה טרי. ההשקעה ניכרת בכל פרוסת חציל ובכל פיתה. עוד חשוב לציין, שהמקום כשר, אפשר לאכול גם פלאפל ולבצע הזמנות טלפוניות ולקבל אותן עם שליח או לקחת את ההזמנה בעצמכם. בימי חול פותחים את הינשוף בשעה 10:00 וסוגרים ב- 23:00. זה גם מקום נהדר למלא בו את הבטן ולפתוח את הערב בימי חמישי, למי שיוצאים לחרוש את ציר הבארים. בימי שישי סוגרים ב- 16:00 ובימי שבת נחים.

ינשוף חומוס
שד' הנשיא 121, חיפה
טלפון: 04-8362315