ואולי לא היו הדברים מעולם


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אפל במידה ורועש במשורה, מלא ודחוס באורחים ומעוצב ברמזים לשנות ה-60, באגסי נראה בלילה כמו שבר צריך להראות. כל קשר למסעדות הפועלים של ילדותי בפלורנטין, הבורקס של סבי והאשכוליות בסודה, מקרי בהחלט

תחילת שנות ה-70 ואני נער בר מצווה. משפחתי גרה בחולון, פרבר פועלים שקט באותם ימים, ולאבי נגריה בשכונת פלורנטין. בהגיעי למצוות, אבא מרשה לי להתחיל לעבוד בנגריה שלו, לסדר ערמות של עצים נסורים, לאסוף נסורת לשקי יוטה גדולים, לשייף עם נייר לטש את חלקי העץ לפני הרכבתם לרהיט. אבל חס וחלילה שאגע באחת המכונות: ''זה לא בשבילך, גם אתה רוצה אצבע קטועה כמו של מושיקו?''.

ההיי-לייט של יום העבודה, לו חיכיתי מהבוקר, היתה ארוחת הצהריים. עוצרים את המכונות, שוטפים ידיים בברז ומסבנים עד הכתפיים, ואז עוברים את הכביש, למסעדת הפועלים הסמוכה. בפעם הראשונה בחיי שאלו אותי מה אזמין לאכול. אז גם למדתי לשתות מיץ אשכוליות וסודה. לפעמים נדדנו עד לפינת הקישון עמק יזרעאל ואכלנו אצל סבי, מנוחתו עדן, בורקס עם ביצה וגזוז.

מאז ועד היום פלורטין (ומאוחר יותר, גם לוינסקי) היא מילה שעם השמעה, באינסטינקט פאבלובי כמעט, מתחילים מיצי הקיבה שלי לעבוד. כך הם הגיבו גם לשמע בקשת המערכת שאבקר ב''באגסי''.

ב''באגסי'', או כשמו המלא: ''בנג'מין סיגל ביסטרו בר'', הממוקם בקרן רחוב פלורנטין - שדרות וושינגטון (שהיא כנראה השדרה הקצרה בישראל), כבר ביקרתי בעבר, לאספרסו קצר בעודי ממתין לתיקון האופנוע, או עניין דומה שהיה לי בסביבה, ובכל זאת, כשמשכתי את הדלת הכבדה ובאתי בשערי הבר, הרגשתי כמו מבקר במקום לא מוכר. באגסי של הבוקר, מתברר, אינו באגסי של הלילה (וככל הנראה בזמן עסקיות הצהריים, מדובר במוסד שלישי).

אפל במידה ורועש במשורה (לאוזני נעמה המוזיקה, כמו גם בחירת ה''פליי ליסט'' – ותודה לדי-ג'יי - אבל אחרים, כמו רעייתי שתחייה, לא היו מחזיקים שם מעמד מעבר לדקה), מלא ודחוס באורחים, ומעוצב ברמזים לשנות ה- 60', באגסי נראה ומרגיש בלילה כמו שבר צריך להראות.
כל קשר בין מסעדות הפועלים, הבורקס של סבי והאשכוליות בסודה, מקרי בהחלט. האוכל בבאגסי מושקע, ההגשה מעוצבת והאלכוהול ברמה. רק גודל המנות (הנדיבות) מזכיר את ילדותי עם אבא.

פתחנו בחציל בלאדי ובשניצלונים (אל תבוזו לי בבקשה, הבירה מחייבת). החציל היה מהסוג הקלוי על אש, מנותח במרכזו ועל בשרו הנימוח והחמים עדיין הונחו קוביות עגבניה קטנות מתובלות בעדינות, כשאת כל הכבודה מעטרת לבנה מצוינת, עם מעט זעתר ושמן זית. אחלה מנה, שילוב של חם וקר, מתקתק וחמצמץ, שמזמין ניגוב בסיוע הלחם המצוין שהוגש לצידה. השניצלונים הוגשו ברוטב מתוק חריף אוריינטלי והיו מהסוג הסופר-פריך ברמה שאי אפשר להגיע אליה בבית, אלא אם יש לכם במטבח צ'יפסר מקצועי. ליד מנות הפתיחה הוגשו לנו בירה דובל (פעם ראשונה שטעמתי אבל בהחלט לא אחרונה), בירת חיטה גרמנית (פאולנר) וקוקטייל ''לינדה'' נפלא, על בסיס וודקה וסאות'רן, בתיבול חמוציות.

לעיקריות, הומלץ לנו על ההמבורגר ובצדק, אבל על קדירת הבורגיניון, ההמלצה השנייה, היינו ממש אסירי תודה: מנה מצוינת המוגשת במחבת חמה, עם בשר משוייש שספג את שומניו לאחר בישול ארוך ועם ירקות שורש (בטטות, תפוחי אדמה, בצלים) שהוספו לקדירה מאוחר יותר (ולא הפכו – כפי שקורה לעתים מצערות – לסוג של פירה ). הרוטב הנפלא היה על בסיס יין, ובקיצור, כל המרכיבים שהופכים אוכל לחוויה היו במנה הזאת, מנה שיכולה להספיק בקלות לזוג, ובתוספת שתי כוסות יין לספק בילוי נפלא של ליל חורף, בפחות ממאה שקלים.

לסיום, כמתחייב, טעמנו עוגת גבינה קרה ומשובחה בת שלושה חלקים: טורט דקיק, מעליו מלית הגבינה עם גרד עדין של לימון ולציפוי, קרם שמנת חמוצה. יצירה טובה מאוד לאוהבי הז'אנר. הקינוח השני שלנו, עוגת שוקולד, התחלק גם הוא לשלושה: טורט שוקולד כבסיס, מוס שוקולד מצוין בתווך וציפוי של שוקולד אמיתי מעל. שתי העוגות הגיעו עם כדור גלידה נהדרת ואילצו אותנו ''להוריד'' אותן עם מנת אלכוהול אחרונה: וודקה סטולי קריסטל, עבורי ו- בחרובקה (דייג'סטיף) להנרי ידידי, שבלעדיו ביקורת זו לא היתה רואה אור.

לפני היציאה עברתי בתא השירותים. העיצוב המבוסס על בטון חשוף החזיר אותי שלושים שנה אחורה (ואולי יותר?) והעלה על פרצופי חיוך נוסטלגי. או שמא היה זה האלכוהול?.

באגסי
פלורנטין 26, פינת שדרות וושינגטון, תל-אביב
טלפון: 03-6813138

במסעדות או לקחת במשלוח - כבר 12 שנה - מקסיקנהלחם בשר הרצליה אירועים חדש